.jpg)
אתר הנצחה דיגיטלי לטבח האולימפי ב- Fürstenfeldbruck ב-1972
in Fürstenfeldbruck
Fürstenfeldbruck
Munich
הטבח האולימפי ב-1972
משחקי הקיץ האולימפיים המהנים במינכן הגיעו לסיומם הפתאומי ב-5 בספטמבר 1972. חברי הארגון הפלסטיני "ספטמבר השחור" פילסו את דרכם למקום הלינה של הנבחרת הישראלית בכפר האולימפי, רצחו שני ספורטאים ישראלים ולקחו תשעה בני ערובה נוספים. שדה התעופה של הכוחות המזוינים הגרמנים ב- Fürstenfeldbruck הפך לפתע למוקד העניין של הציבור ברחבי העולם בשעות הערב המאוחרות של אותו יום, כאשר משטרת בוואריה ניסתה לשחרר את בני הערובה במקום. הקצינים החמושים נכשלו. כל תשעת בני הערובה ושוטר אחד קיפחו את חייהם. האירועים הותירו פצעים עמוקים שיתכן ולא יגלידו לעולם.
אתר ההנצחה Fürstenfeldbruck
שדה התעופה הצבאי ב- Fürstenfeldbruck קשור קשר בל יינתק לאירועים הנוראיים של ה-5
בספטמבר 1972 .אירועים אלה והקורבנות לא יישכחו לעולם.
אתר הנצחה דיגיטלי זה הוקם מתוך מטרה לתרום לכך: הוא מספק מידע על האירועים, זוכר את
הקורבנות ונותן לעדים לספר את סיפוריהם. הוא מתחיל בסקירה כללית של ההיסטוריה של הטבח
האולימפי. לאחר מכן, תוכלו לגלות את ההיבטים האינדיבידואליים ביתר פירוט ולהקשיב לעדים.
Olympische Spiele in München
המשחקים האולימפיים ההולכים וקרבים האיצו את המודרניזציה של העיר מינכן והמקומות הנוספים בהם נועדו המשחקים להתקיים. במינכן לבדה הושקעו יותר משני מיליארד מארקים גרמניים בבניית מתקן הספורט החדש והכפר האולימפי, כמו גם בתשתיות בעיר ובתחבורה הציבורית המקומית. המטרה הייתה לספק ליותר מ-7,000 ספורטאים מ-121 מדינות את תנאי התחרות האידיאליים ולמשוך קהל גדול.
המשחקים האולימפיים במינכן
בשנת 1966 החליט הוועד האולימפי הבינלאומי )IOC )שמינכן תהיה המקום בו יתקיימו משחקי הקיץ האולימפיים של 1972 .וילי דאומה, נשיא הוועד האולימפי הלאומי וראש עיריית מינכן דאז, הנס-יוכן ווגל, תמכו בעבר באופן נמרץ בבקשה כי מינכן תארח את המשחקים האולימפיים ושכנעו את הספקנים. זה היה צעד ענק עבור בירת המדינה הבווארית והרפובליקה הפדרלית של גרמניה, שהיתה עדיין צעירה!
הרעיון של 'משחקי הידידות'
האתר האולימפי הוקם בצפון העיר על ערימת ההריסות ממלחמת העולם השנייה. האדריכלות והעיצוב נועדו להעביר אווירה ידידותית ופתוחה, מלאה בשמחת חיים. המארגנים רצו להתרחק ככל האפשר מהמשחקים האולימפיים שהתקיימו ב-1936 בברלין תחת המשטר הנציונל-סוציאליסטי. הרפובליקה הפדרלית של גרמניה רצתה להציג את עצמה כקוסמופוליטית ודמוקרטית. גם תפיסת האבטחה עוצבה בצורה מאופקת, במובן של 'משחקי הידידות'. לא היה אף פרט שיזכיר לאנשים את מראה המדים של הנציונל-סוציאליסטים.
פתיחת המשחקים האולימפיים
הנשיא הפדרלי גוסטב היינמן ונשיא הוועד האולימפי הבינלאומי אייברי ברנדג' פתחו את משחקי הקיץ האולימפיים באצטדיון האולימפי במינכן ב-26 באוגוסט 1972. למעלה מ-80,000 צופים נכחו באצטדיון בטקס הפתיחה וכמיליארד בני אדם עקבו אחר המסכים ומכשירי הרדיו בבתיהם. התחרויות הראשונות החלו ביום למחרת.
לקיחת בני ערובה
בשעות הבוקר המוקדמות של ה-5 בספטמבר 1972, שמונה חברים בקבוצה הפלסטינית המיליטנטית "ספטמבר השחור" הצליחו לחדור לדירות של חברי הנבחרת הישראלית ברחוב קונולי 31 בכפר האולימפי. הם ירו במאמן, משה ויינברג ובמרים המשקולות, יוסף רומנו. שניהם ניסו להגן על עצמם מפני התוקפים ובכך לאפשר לחבריהם לקבוצה לברוח.
הקבוצה לקחה כבני ערובה תשעה מחברי המשלחת הישראלית: דוד ברגר, אליעזר חלפין, זאב פרידמן,
יוסף גוטפרוינד, עמיצור שפירא, קהת שור, מארק סלבין, אנדריי שפיצר ויעקב שפרינגר, אשר חששו
לחייהם מאותה נקודה ואילך. הספורטאים הישראלים דן אלון, טוביה סוקולסקי, גד צברי, יהודהוינשטיין, הנרי הרשקוביץ, זליג שטרוך ושאול לדני הצליחו לברוח ברגע האחרון.
תגובות ראשוניות ללקיחת בני הערובה
מטה המשטרה גילה על יריות שנורו ברחוב קונולי 31 בסביבות השעה 5 לפנות בוקר. האזור סביב דירתם של הספורטאים הישראלים נחסם לאחר מכן. פוליטיקאים ושוטרים נסעו לכפר האולימפי. נשיא משטרת מינכן, מנפרד שרייבר, שר הפנים הבווארי ברונו מרק ושר הפנים הפדרלי הנס-דיטריך גנשר היוו את ליבת צוות המשבר. הם יהיו אלה שיחליטו על המשך ההליכים.
דרישות ומשא ומתן
הם הצליחו להאריך את המועדים שקבעו לוקחי בני הערובה פעם אחר פעם. המשא ומתן בין צוות המשבר לבין חברי הקבוצה נמשך כ-20 שעות. בני הערובה נאלצו להחזיק מעמד לאורך כל התקופה הזו ברחוב קונולי 31.
לוקחי בני הערובה דרשו את שחרורם של 326 "לוחמי חופש פלסטינים" שהוחזקו בשבי בישראל, וכן את שחרורם של קוזו אוקמוטו, חבר בצבא האדום היפני ושל אולריקה מיינהוף, חבר חיל האוויר המלכותי. בני הערובה ישוחררו רק לאחר מכן. ממשלת ישראל לא היתה מוכנה להיכנע לסחטנות ודחתה את הדרישה לשחרר את האסירים הפלסטינים. האחראים במינכן קיוו שניתן יהיה לסיים את סאגת בני הערובה מבלי שישפך דם.
Die arrogante Haltung des' israelischen Militärregimes und seine Weigerung auf unsere Forderungen einzugehen würden uns, nicht dazu verführen unsere menschliche Haltung aufzugeben und in unseren Bemühungen fortzufahren einen Weg zu finden um die israelischen Gefangenen unter folgenden Bedingungen zu retten: 1. Die Bundesrepublik soll ihre Bereitschaft erklären, die israelischen Gefangenen an jeden beliebigen Platz zu bringen, der von unseren revolutionären Kräften im Olympischen Dorf bestimmt wird. 2. Die Bundesrepublik hat unsere Streitkräfte mit drei Flugzeugen auszustatten, an deren Bord die israelischen Gefangenen zusammen mit unseren bewaffneten Kräften in drei aufeinanderfolgenden Gruppen an einen noch zu bestimmenden Ort gebracht werden. Jede Gruppe wird München verlassen sobald die vorhergehende Gruppe ihr Ziel erreicht hat. 3. Jeder Versuch unsere Operation' zu stören wird mit der Liquidierung aller israelischen Gefangenen enden und die Bundesrepublik wird dafür verantwortlich gemacht werden. 4. Dieses Ultimatum läuft in drei Stunden ab. Von dann an wird die Bundesrepublik die volle Verantwortung für alle Konsequenzen tragen. 5. Nach Ablauf des Ultimatums werden unsere revolutionären Kräfte, falls unsere Forderung, das deutsche Gebiet zu verlassen, nicht angenommen wird, Befehl erhalten, revolutionäre und gerechte Gewalt anzuwenden um den Kriegshäuptern der israelischen Militärmaschine und der Arroganz der Bundesrepublik eine sehr harte Lektion zu erteilen. Revolutionäre der Welt, vereinigt Euch Nihad Al Ghbar, Ararrm 12navieln Abu' It.hua.:22.', Joutiaa Youse Ghenen$ liamed liassan; licsasi A.,..4 i. Patouri, Ab:1(A., Aziz Llabi.touci Bioasetaue Baäes Aket , Iztadoen Gralt h, iilouhrs.led lius() in hr..ser Allah, j-e.rail Ibrahim Abu. ban, A'oou Yousof Al Ai;ouneh, Ibrz.'3.him Samara, Ini..,nel Yousof Aboush, Abzand Al Saund, Husoin Yr.sson Siavrasmi, Orar.r licsnal. Abou Dahnh, liannan: jaber$ ilateb Khoura$ Soul;.r.11 Inso. Salem, Abdel Aziz -Liabiaoucl Lonallan$ filohamed Al Kadi, klabnoucl Atin Adnui$ Abdul loatch Lioub.auad Ibra'aiti Scaclez$ ifiabil Kablan, Ahr.tad ltiasralla, Abclul Mageccl. Abu. Daiaht Zoin Aldee4..
Auszüge aus den Kommuniqués des Schwarzen Septembers, Seite 1 derdreiseitigen Liste mit den Inhaftierten, die das Kommando freipressenwollte. Die vollständige Liste findet sich in der Vertiefungsebene‚Geiselnahme und Polizeieinsatz‘. Quelle: Staatsarchiv München,Polizeipräsidium München, Nr. 1337
תוכניות לשחרור בני הערובה
עמדתה העיקשת של ישראל שלא להחליף אף אחד מהאסירים בבני ערובה הכניסה את צוות המשבר ללחץ. צוות המשבר שקל תוכניות שונות להסתערות על הבניין ברחוב קונולי. עם זאת, כל הניסיונות לשחרור בני הערובה ננטשו בשלב מוקדם בשל חששות בטיחותיים.
בשעה 17:00 דרשו לוקחי בני הערובה שיטיסו אותם למצרים יחד עם בני הערובה ושהמשא ומתן ימשיך משם.
שר הפנים הפדרלי הנס-דיטריך גנשר וראש עיריית הכפר האולימפי, וולטר טרוגר, הצליחו במועד זה לשוחח עם בני הערובה, שישבו קשורים תחת שמירה קפדנית בחדר. הם רצו להיות בטוחים שהם מסכימים שיטיסו אותם למצרים. צוות המשבר התנהג כאילו הוא מארגן את הטיסה - עם זאת, זה נועד רק על מנת להרוויח יותר זמן בכדי להתכונן לניסיון לשחרור בני הערובה. גנשר וטרוגר לא הצליחו לברר את המספר המדויק של חברי הקבוצה במהלך ביקורם בדירה. צוות המשבר הניח בטעות שיש רק חמישה לוקחי בני ערובה.
ההחלטה להשתמש ב- Fürstenfeldbruck
צוות המשבר החליט בתחילה על תוכנית לשחרור בני הערובה הישראלים במרתף הכפר האולימפי. במקביל לכך נעשו הכנות בשדה התעופה של הכוחות המזוינים הגרמנים ב- Fürstenfeldbruck. כאשר היה צורך לנטוש את התוכנית לשחרור בני הערובה בכפר האולימפי, חזר צוות המשבר לתוכנית Fürstenfeldbruck: כעת יהיה צורך להשיג גישה לשם. לוקחי בני הערובה התבשרו כי מטוס שיטיס אותם למצרים מוכן ב- Fürstenfeldbruck.
מעט אחרי השעה 22:00 עשו חברי הקבוצה את דרכם אל שני המסוקים שלקחו אותם עם בני הערובה ל- Fürstenfeldbruck. זו הייתה הפעם הראשונה בה התבררה העובדה כי ישנם שמונה ולא חמישה לוקחי בני ערובה. עם זאת, מידע זה לא הגיע לראשי הצוותים ב- Fürstenfeldbruck. מספר דקות לאחר מכן, המריאו שני המסוקים כאשר לוקחי בני הערובה ובני הערובה על סיפונם.
שחרור בני הערובה המתוכנן ב- Fürstenfeldbruck
חמישה צלפי משטרה התמקמו בעמדותיהם בשדה התעופה ב- Fürstenfeldbruck , מתוך כוונה לירות בכמה שיותר מחברי הקבוצה הפלסטינית. השוטרים, שהיו במסווה של צוות הטיסה, היו אמורים להמתין במטוס ולעזור להכניע את לוקחי בני הערובה. בשעה 22:30 נחתו שני המסוקים בשדה התעופה ב- Fürstenfeldbruck .
הניסיון הכושל לשחרור בני הערובה
גם במהלך הירי הופצו בתקשורת דיווחים כוזבים: "בני ערובה ישראלים שוחררו / לוחמי גרילה נהרגו!".רק בשעות הבוקר המוקדמות של ה-6 בספטמבר נודע לעולם על התוצאה האמיתית של לקיחת בניהערובה. אנשים ברחבי העולם הביטו לעבר מינכן ו- Fürstenfeldbruck בעצב ובזעם.
ישראל דרשה לבטל את המשחקים האולימפיים לאלתר. עם זאת, הוועד האולימפי החליט להמשיך אתהמשחקים כסדרם: "המשחקים חייבים להימשך!" הכריז נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי אייברי5ברנדג'. אבל הקלילות והשמחה נעלמו. במשך ימים ארוכים עמד 'הטבח במינכן' במרכז הדיווחהבינלאומי.
כך השיג 'ספטמבר השחור' את מטרתו: הסכסוך בין ישראל לפלסטינים תפס את מרכזתשומת הלב התקשורתית. הטבח האולימפי וההשלכה הישירה שלו הכבידו על יחסי גרמניה-ישראלוסימנו את תחילתה של מדיניות חדשה לביטחון פנים ברפובליקה הפדרלית של גרמניה.
תגובות בינלאומיות
גם במהלך הירי הופצו בתקשורת דיווחים כוזבים: "בני ערובה ישראלים שוחררו / לוחמי גרילה נהרגו!".רק בשעות הבוקר המוקדמות של ה-6 בספטמבר נודע לעולם על התוצאה האמיתית של לקיחת בניהערובה. אנשים ברחבי העולם הביטו לעבר מינכן ו- Fürstenfeldbruck בעצב ובזעם.
Israel forderte, die Olympischen Spiele umgehend abzubrechen. Das Olympische Komitee jedoch entschied sich, die Wettkämpfe fortzusetzen: „The games must go on!”, verkündete IOC-Präsident Avery Brundage. Die Leichtigkeit und Freude jedoch waren verflogen. Tagelang stand das „Massaker von München“ im Mittelpunkt der internationalen Berichterstattung.
כך השיג 'ספטמבר השחור' את מטרתו: הסכסוך בין ישראל לפלסטינים תפס את מרכזתשומת הלב התקשורתית. הטבח האולימפי וההשלכה הישירה שלו הכבידו על יחסי גרמניה-ישראלוסימנו את תחילתה של מדיניות חדשה לביטחון פנים ברפובליקה הפדרלית של גרמניה.
זיכרון והנצחה
בשנת1999 הוקמה אנדרטה מול שערי שדה התעופה כחלק מיוזמה משותפת עם נשיאת קהילת התרבותהישראלית במינכן ובוואריה עילית, שרלוט קנובלוך. מאז, מחוז Fürstenfeldbruck מקיים מדי שנהטקס אזכרה ביום הטבח: לזכרם של אלה שנרצחו בשנת 1972.
aראש עיריית מינכן, גאורג קרונאוויטר, הסיר את הלוט מעל לוח זיכרון לקורבנות ברחוב קונולי 31 בסוף1972 .בשנת 1995 הוקם עמוד זיכרון מאבן, כמו גם אתר הנצחה מולטימדיה בפארק האולימפי בשנת2017.
גם מחוז Fürstenfeldbruck תמך באופן פעיל בעבודות זיכרון באתר במשך שנים רבות.
אתר הנצחה זה מאפשר לאנשים לזכור את הטבח האולימפי ולגלות על הקורבנות במרחב הדיגיטלי.
Autor:innen: Dominik Aufleger, Anna Greithanner, Robert Wolff
Erfahre mehr...
Klicke auf die bunten Icons, um mehr über das Ereignis und dessen Kontext zu erfahren oder höre dir die Erinnerungen von Zeitzeugen an
Für eine optimale Nutzungserfahrung des interaktiven Schauplatzes besuche die Website in der Desktop Ansicht. Für die Zeitzeugen Interviews scrolle weiter runter.
Weiterlesen
Zeitzeuge Zenglein
Andreas Zenglein war Bundesgrenzschützer und wurde in der Nacht vom 5. Auf den 6. September zum Fliegerhorst Fürstenfeldbruck beordert, um den Tatort zu sichern.
Zeitzeuge Baumann
Alfred Baumann war Leiter des Polizeiführungsstabes München. Er empfahl die Geiseln in Fürstenfeldbruck zu befreien und wies die Scharfschützen vor Ort ein. Am 22. September wurde Baumann zum Einsatz vernommen. Im folgenden sind eingelesenen Passagen aus der ausführlichen Aussage zu hören.
Zeitzeuge Kaiser
Zeitzeuge Zöller
Der Zeitzeuge Rainer Zöller war während der Olympischen Spiele Teil des Lotsenkommandos der Polizei. Zu seinen Aufgaben zählte wichtige Persönlichkeiten wie Willy Brandt oder Avery Brundage zu den Veranstaltungsorten zu fahren. Am 5. September brachte er den stellvertretenden Polizeipräsidenten Fricker nach Fürstenfeldbruck.
Zeitzeuge Remmers
Der Zeitzeuge Hennig Remmers war als Soldat am Fliegerhorst in Fürstenfeldbruck stationiert. Während der Olympischen Spiele macht er Dienst im sogenannten VIP-Büro in Fürstenfeldbruck. Der Flughafen wurde während der Spiele als ziviler Charterflughafen genutzt und Remmers und andere waren damit betraut wichtige Persönlichkeiten vor Ort zu betreuen. Am Abend des 5. Septembers hatte er frei und befand sich mit seiner Frau zuhause.
Zeitzeuge Kuhn
Der Zeitzeuge Franz Kuhn war im Jahr 1972 Wehrpflichtiger in Fürstenfeldbruck und harrte mit zivilen Fluggästen in der Abfertigungshalle des Fliegerhorstes aus. Die Halle befand sich etwa 230 Meter östlich des Fliegerhorsts. Im ersten Interview-Ausschnitt schilderte er die Situation in FFB vor dem Eintreffen der Hubschrauber, im zweiten erinnert er sich an die Flucht des einen BGS-Piloten in die Abfertigungshalle.
Zeitzeuge Schuster
Der Zeitzeuge Helmut Schuster war Soldat in der Wartungsstaffel im Fliegerhorst und während der Olympischen Spiele für die Fluggästeabfertigung eingeteilt. Am Abend des 5. Septembers befand er sich mit sieben Kollegen und etwa 200 Fluggästen über Stunden in einer etwa 150 Meter vom Fliegerhorst entfernten Halle. Im ersten Ausschnitt schildert er die Situation in der Halle nach den ersten Schüssen, im zweiten Teil geht er auf die Pressevertreter:innen vor den Toren ein, die er bei der Heimfahrt gegen 2 Uhr nachts erlebte.
Zeitzeuge Störmann
Der Zeitzeuge Dietrich Störmann war als Fluglehrer in der Flugwehrstaffel in Fürstenfeldbruck stationiert. Am 5. September hatte er Besuch von seiner Mutter und seinem Schwager und verfolgte mit ihnen und seiner Frau die Geschehnisse im Rundfunk. Er wohnte in der Nähe des Fliegerhorstes und konnte die anfliegenden Hubschrauber hören.
Sommerspiele in
München 1972
Zeitzeuge Zenglein
Andreas Zenglein war Bundesgrenzschützer und wurde in der Nacht vom 5. Auf den 6. September zum Fliegerhorst Fürstenfeldbruck beordert, um den Tatort zu sichern.
Zeitzeuge Baumann
Alfred Baumann war Leiter des Polizeiführungsstabes München. Er empfahl die Geiseln in Fürstenfeldbruck zu befreien und wies die Scharfschützen vor Ort ein. Am 22. September wurde Baumann zum Einsatz vernommen. Im folgenden sind eingelesenen Passagen aus der ausführlichen Aussage zu hören.
Zeitzeuge Zöller
Der Zeitzeuge Rainer Zöller war während der Olympischen Spiele Teil des Lotsenkommandos der Polizei. Zu seinen Aufgaben zählte wichtige Persönlichkeiten wie Willy Brandt oder Avery Brundage zu den Veranstaltungsorten zu fahren. Am 5. September brachte er den stellvertretenden Polizeipräsidenten Fricker nach Fürstenfeldbruck.
Zeitzeuge Remmers
Der Zeitzeuge Hennig Remmers war als Soldat am Fliegerhorst in Fürstenfeldbruck stationiert. Während der Olympischen Spiele macht er Dienst im sogenannten VIP-Büro in Fürstenfeldbruck. Der Flughafen wurde während der Spiele als ziviler Charterflughafen genutzt und Remmers und andere waren damit betraut wichtige Persönlichkeiten vor Ort zu betreuen. Am Abend des 5. Septembers hatte er frei und befand sich mit seiner Frau zuhause.
Zeitzeuge Kuhn
Zeitzeuge Schuster
Der Zeitzeuge Helmut Schuster war Soldat in der Wartungsstaffel im Fliegerhorst und während der Olympischen Spiele für die Fluggästeabfertigung eingeteilt. Am Abend des 5. Septembers befand er sich mit sieben Kollegen und etwa 200 Fluggästen über Stunden in einer etwa 150 Meter vom Fliegerhorst entfernten Halle. Im ersten Ausschnitt schildert er die Situation in der Halle nach den ersten Schüssen, im zweiten Teil geht er auf die Pressevertreter:innen vor den Toren ein, die er bei der Heimfahrt gegen 2 Uhr nachts erlebte.
Zeitzeuge Störmann
Der Zeitzeuge Dietrich Störmann war als Fluglehrer in der Flugwehrstaffel in Fürstenfeldbruck stationiert. Am 5. September hatte er Besuch von seiner Mutter und seinem Schwager und verfolgte mit ihnen und seiner Frau die Geschehnisse im Rundfunk. Er wohnte in der Nähe des Fliegerhorstes und konnte die anfliegenden Hubschrauber hören.
Förderer
Ein Projekt des Landkreises Fürstenfeldbruck.
Förderer
Ein Projekt des Landkreises Fürstenfeldbruck.