Direkt zur Übersicht

אתר הנצחה דיגיטלי לטבח האולימפי ב- Fürstenfeldbruck ב-1972

in Fürstenfeldbruck

Fürstenfeldbruck

Munich

הטבח האולימפי ב-1972

משחקי הקיץ האולימפיים המהנים במינכן הגיעו לסיומם הפתאומי ב-5 בספטמבר 1972. חברי הארגון הפלסטיני "ספטמבר השחור" פילסו את דרכם למקום הלינה של הנבחרת הישראלית בכפר האולימפי, רצחו שני ספורטאים ישראלים ולקחו תשעה בני ערובה נוספים. שדה התעופה של הכוחות המזוינים הגרמנים ב- Fürstenfeldbruck הפך לפתע למוקד העניין של הציבור ברחבי העולם בשעות הערב המאוחרות של אותו יום, כאשר משטרת בוואריה ניסתה לשחרר את בני הערובה במקום. הקצינים החמושים נכשלו. כל תשעת בני הערובה ושוטר אחד קיפחו את חייהם. האירועים הותירו פצעים עמוקים שיתכן ולא יגלידו לעולם.

אתר ההנצחה Fürstenfeldbruck

שדה התעופה הצבאי ב- Fürstenfeldbruck קשור קשר בל יינתק לאירועים הנוראיים של ה-5 בספטמבר 1972. אירועים אלה והקורבנות לא יישכחו לעולם.

אתר הנצחה דיגיטלי זה הוקם מתוך מטרה לתרום לכך: הוא מספק מידע על האירועים, זוכר את הקורבנות ונותן לעדים לספר את סיפוריהם. הוא מתחיל בסקירה כללית של ההיסטוריה של הטבח האולימפי. לאחר מכן, תוכלו לגלות את ההיבטים האינדיבידואליים ביתר פירוט ולהקשיב לעדים.

Olympische Spiele in München

המשחקים האולימפיים ההולכים וקרבים האיצו את המודרניזציה של העיר מינכן והמקומות הנוספים בהם נועדו המשחקים להתקיים. במינכן לבדה הושקעו יותר משני מיליארד מארקים גרמניים בבניית מתקן הספורט החדש והכפר האולימפי, כמו גם בתשתיות בעיר ובתחבורה הציבורית המקומית. המטרה הייתה לספק ליותר מ-7,000 ספורטאים מ-121 מדינות את תנאי התחרות האידיאליים ולמשוך קהל גדול.

המשחקים האולימפיים במינכן

בשנת 1966 החליט הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) שמינכן תהיה המקום בו יתקיימו משחקי הקיץ האולימפיים של 1972. וילי דאומה, נשיא הוועד האולימפי הלאומי וראש עיריית מינכן דאז, הנס-יוכן ווגל, תמכו בעבר באופן נמרץ בבקשה כי מינכן תארח את המשחקים האולימפיים ושכנעו את הספקנים. זה היה צעד ענק עבור בירת המדינה הבווארית והרפובליקה הפדרלית של גרמניה, שהיתה עדיין צעירה!

הרעיון של 'משחקי הידידות'

האתר האולימפי הוקם בצפון העיר על ערימת ההריסות ממלחמת העולם השנייה. האדריכלות והעיצוב נועדו להעביר אווירה ידידותית ופתוחה, מלאה בשמחת חיים. המארגנים רצו להתרחק ככל האפשר מהמשחקים האולימפיים שהתקיימו ב-1936 בברלין תחת המשטר הנציונל-סוציאליסטי. הרפובליקה הפדרלית של גרמניה רצתה להציג את עצמה כקוסמופוליטית ודמוקרטית. גם תפיסת האבטחה עוצבה בצורה מאופקת, במובן של 'משחקי הידידות'. לא היה אף פרט שיזכיר לאנשים את מראה המדים של הנציונל-סוציאליסטים.

פתיחת המשחקים האולימפיים

הנשיא הפדרלי גוסטב היינמן ונשיא הוועד האולימפי הבינלאומי אייברי ברנדג' פתחו את משחקי הקיץ האולימפיים באצטדיון האולימפי במינכן ב-26 באוגוסט 1972. למעלה מ-80,000 צופים נכחו באצטדיון בטקס הפתיחה וכמיליארד בני אדם עקבו אחר המסכים ומכשירי הרדיו בבתיהם. התחרויות הראשונות החלו ביום למחרת.

לקיחת בני ערובה

בשעות הבוקר המוקדמות של ה-5 בספטמבר 1972, שמונה חברים בקבוצה הפלסטינית המיליטנטית "ספטמבר השחור" הצליחו לחדור לדירות של חברי הנבחרת הישראלית ברחוב קונולי 31 בכפר האולימפי. הם ירו במאמן, משה ויינברג ובמרים המשקולות, יוסף רומנו. שניהם ניסו להגן על עצמם מפני התוקפים ובכך לאפשר לחבריהם לקבוצה לברוח.

Das Kommando nahm neun Mitglieder der israelischen Delegation als Geiseln, die ab diesem Zeitpunkt um ihr Leben fürchteten.

Die israelischen Sportler Dan Alon, Tuvia Sokolsky, Gad Tsabary, Yehuda Weinstain, Henry Hershkovitz, Zelig Shtorch, Shaul Ladany konnten in letzter Sekunde fliehen.

תגובות ראשוניות ללקיחת בני הערובה

מטה המשטרה גילה על יריות שנורו ברחוב קונולי 31 בסביבות השעה 5 לפנות בוקר. האזור סביב דירתם של הספורטאים הישראלים נחסם לאחר מכן. פוליטיקאים ושוטרים נסעו לכפר האולימפי. נשיא משטרת מינכן, מנפרד שרייבר, שר הפנים הבווארי ברונו מרק ושר הפנים הפדרלי הנס-דיטריך גנשר היוו את ליבת צוות המשבר. הם יהיו אלה שיחליטו על המשך ההליכים.

דרישות ומשא ומתן

הם הצליחו להאריך את המועדים שקבעו לוקחי בני הערובה פעם אחר פעם. המשא ומתן בין צוות המשבר לבין חברי הקבוצה נמשך כ-20 שעות. בני הערובה נאלצו להחזיק מעמד לאורך כל התקופה הזו ברחוב קונולי 31.

לוקחי בני הערובה דרשו את שחרורם של 326 "לוחמי חופש פלסטינים" שהוחזקו בשבי בישראל, וכן את שחרורם של קוזו אוקמוטו, חבר בצבא האדום היפני ושל אולריקה מיינהוף, חבר חיל האוויר המלכותי. בני הערובה ישוחררו רק לאחר מכן. ממשלת ישראל לא היתה מוכנה להיכנע לסחטנות ודחתה את הדרישה לשחרר את האסירים הפלסטינים. האחראים במינכן קיוו שניתן יהיה לסיים את סאגת בני הערובה מבלי שישפך דם.

Die arrogante Haltung des' israelischen Militärregimes und seine Weigerung auf unsere Forderungen einzugehen würden uns, nicht dazu verführen unsere menschliche Haltung aufzugeben und in unseren Bemühungen fortzufahren einen Weg zu finden um die israelischen Gefangenen unter folgenden Bedingungen zu retten: 1. Die Bundesrepublik soll ihre Bereitschaft erklären, die israelischen Gefangenen an jeden beliebigen Platz zu bringen, der von unseren revolutionären Kräften im Olympischen Dorf bestimmt wird. 2. Die Bundesrepublik hat unsere Streitkräfte mit drei Flugzeugen auszustatten, an deren Bord die israelischen Gefangenen zusammen mit unseren bewaffneten Kräften in drei aufeinanderfolgenden Gruppen an einen noch zu bestimmenden Ort gebracht werden. Jede Gruppe wird München verlassen sobald die vorhergehende Gruppe ihr Ziel erreicht hat. 3. Jeder Versuch unsere Operation' zu stören wird mit der Liquidierung aller israelischen Gefangenen enden und die Bundesrepublik wird dafür verantwortlich gemacht werden. 4. Dieses Ultimatum läuft in drei Stunden ab. Von dann an wird die Bundesrepublik die volle Verantwortung für alle Konsequenzen tragen. 5. Nach Ablauf des Ultimatums werden unsere revolutionären Kräfte, falls unsere Forderung, das deutsche Gebiet zu verlassen, nicht angenommen wird, Befehl erhalten, revolutionäre und gerechte Gewalt anzuwenden um den Kriegshäuptern der israelischen Militärmaschine und der Arroganz der Bundesrepublik eine sehr harte Lektion zu erteilen. Revolutionäre der Welt, vereinigt Euch Nihad Al Ghbar, Ararrm 12navieln Abu' It.hua.:22.', Joutiaa Youse Ghenen$ liamed liassan; licsasi A.,..4 i. Patouri, Ab:1(A., Aziz Llabi.touci Bioasetaue Baäes Aket , Iztadoen Gralt h, iilouhrs.led lius() in hr..ser Allah, j-e.rail Ibrahim Abu. ban, A'oou Yousof Al Ai;ouneh, Ibrz.'3.him Samara, Ini..,nel Yousof Aboush, Abzand Al Saund, Husoin Yr.sson Siavrasmi, Orar.r licsnal. Abou Dahnh, liannan: jaber$ ilateb Khoura$ Soul;.r.11 Inso. Salem, Abdel Aziz -Liabiaoucl Lonallan$ filohamed Al Kadi, klabnoucl Atin Adnui$ Abdul loatch Lioub.auad Ibra'aiti Scaclez$ ifiabil Kablan, Ahr.tad ltiasralla, Abclul Mageccl. Abu. Daiaht Zoin Aldee4..

Auszüge aus den Kommuniqués des Schwarzen Septembers, Seite 1 derdreiseitigen Liste mit den Inhaftierten, die das Kommando freipressenwollte. Die vollständige Liste findet sich in der Vertiefungsebene‚Geiselnahme und Polizeieinsatz‘. Quelle: Staatsarchiv München,Polizeipräsidium München, Nr. 1337

תוכניות לשחרור בני הערובה

עמדתה העיקשת של ישראל שלא להחליף אף אחד מהאסירים בבני ערובה הכניסה את צוות המשבר ללחץ. צוות המשבר שקל תוכניות שונות להסתערות על הבניין ברחוב קונולי. עם זאת, כל הניסיונות לשחרור בני הערובה ננטשו בשלב מוקדם בשל חששות בטיחותיים.

בשעה 17:00 דרשו לוקחי בני הערובה שיטיסו אותם למצרים יחד עם בני הערובה ושהמשא ומתן ימשיך משם.

שר הפנים הפדרלי הנס-דיטריך גנשר וראש עיריית הכפר האולימפי, וולטר טרוגר, הצליחו במועד זה לשוחח עם בני הערובה, שישבו קשורים תחת שמירה קפדנית בחדר. הם רצו להיות בטוחים שהם מסכימים שיטיסו אותם למצרים. צוות המשבר התנהג כאילו הוא מארגן את הטיסה - עם זאת, זה נועד רק על מנת להרוויח יותר זמן בכדי להתכונן לניסיון לשחרור בני הערובה. גנשר וטרוגר לא הצליחו לברר את המספר המדויק של חברי הקבוצה במהלך ביקורם בדירה. צוות המשבר הניח בטעות שיש רק חמישה לוקחי בני ערובה.

Video: Polizisten im Olympischen Dorf

ההחלטה להשתמש ב- Fürstenfeldbruck

צוות המשבר החליט בתחילה על תוכנית לשחרור בני הערובה הישראלים במרתף הכפר האולימפי. במקביל לכך נעשו הכנות בשדה התעופה של הכוחות המזוינים הגרמנים ב- Fürstenfeldbruck. כאשר היה צורך לנטוש את התוכנית לשחרור בני הערובה בכפר האולימפי, חזר צוות המשבר לתוכנית Fürstenfeldbruck: כעת יהיה צורך להשיג גישה לשם. לוקחי בני הערובה התבשרו כי מטוס שיטיס אותם למצרים מוכן ב- Fürstenfeldbruck.

מעט אחרי השעה 22:00 עשו חברי הקבוצה את דרכם אל שני המסוקים שלקחו אותם עם בני הערובה ל- Fürstenfeldbruck. זו הייתה הפעם הראשונה בה התבררה העובדה כי ישנם שמונה ולא חמישה לוקחי בני ערובה. עם זאת, מידע זה לא הגיע לראשי הצוותים ב- Fürstenfeldbruck. מספר דקות לאחר מכן, המריאו שני המסוקים כאשר לוקחי בני הערובה ובני הערובה על סיפונם.

שחרור בני הערובה המתוכנן ב-  Fürstenfeldbruck

חמישה צלפי משטרה התמקמו בעמדותיהם בשדה התעופה ב- Fürstenfeldbruck , מתוך כוונה לירות בכמה שיותר מחברי הקבוצה הפלסטינית. השוטרים, שהיו במסווה של צוות הטיסה, היו אמורים להמתין במטוס ולעזור להכניע את לוקחי בני הערובה. בשעה 22:30 נחתו שני המסוקים בשדה התעופה ב- Fürstenfeldbruck .

הניסיון הכושל לשחרור בני הערובה

Auf dem Flugplatz hatten die Einsatzkräfte der Polizei kurz zuvor das Flugzeug verlassen, da die Sicherheitsvorkehrungen aus ihrer Sicht nicht ausreichend waren. Damit war auch dieser zentrale Teil des Rettungsversuchs hinfällig. Die Wortführer der Palästinenser erkannten die Falle, als sie das leere Flugzeug betraten und rannten zurück zu den Helikoptern.

Als die Polizeischützen das Feuer eröffneten, schossen die Geiselnehmer zurück. Gegen Mitternacht erreichten die aus München angeforderten Panzerwagen den Fliegerhorst und fuhren auf die Helikopter zu. Einer der Geiselnehmer warf daraufhin eine Handgranate in den östlich stehenden Hubschrauber, der nach der Detonation Feuer fing. Nach knapp 90 Minuten war das Feuergefecht in Fürstenfeldbruck beendet.

Die Mitglieder des „Schwarzen September“ hatten acht Sportler erschossen, die neunte Geisel war im Helikopter an einer Rauchvergiftung gestorben. Auch ein bayerischer Polizist kam bei dem Befreiungsversuch ums Leben. Fünf Geiselnehmer, darunter die beiden Anführer, wurden getötet; die drei anderen konnten festgenommen werden.

תגובות בינלאומיות

Noch während des Feuergefechts verbreitete sich in den Medien eine Falschmeldung: „Israelische Geiseln befreit / Guerilla getötet!“ Erst in den frühen Morgenstunden des 6. September erfuhr die Welt vom tatsächlichen Ausgang der Geiselnahme. Menschen in aller Welt blickten mit Trauer und Entsetzen nach München und Fürstenfeldbruck.

Israel forderte, die Olympischen Spiele umgehend abzubrechen. Das Olympische Komitee jedoch entschied sich, die Wettkämpfe fortzusetzen: „The games must go on!”, verkündete IOC-Präsident Avery Brundage. Die Leichtigkeit und Freude jedoch waren verflogen. Tagelang stand das „Massaker von München“ im Mittelpunkt der internationalen Berichterstattung.

Der „Schwarze September“ hatte damit eines seiner Ziele erreicht: Der Konflikt zwischen Israel und den Palästinensern rückte in das Zentrum der medialen Aufmerksamkeit. Das Olympia-Attentat und seine unmittelbare Nachgeschichte belasteten die deutsch-israelischen Beziehungen und markierten für die Bundesrepublik den Beginn einer neuen Politik der Inneren Sicherheit.

זיכרון והנצחה

In gemeinsamer Initiative mit der Präsidentin der Israelitischen Kultusgemeinde München und Oberbayern, Charlotte Knobloch, wurde 1999 eine Gedenkstätte vor den Toren des Fliegerhorstes geschaffen.

Seither veranstaltet der Landkreis Fürstenfeldbruck alljährlich am Tag des Attentats ein Gedenken: Gegen das Vergessen – Zur Erinnerung an die Ermordeten von 1972.

Münchens Oberbürgermeister Georg Kronawitter enthüllte Ende 1972 an der Connollystraße 31 eine Gedenktafel für die Opfer. 1995 wurde ein steinerner Gedenkbalken und im Jahr 2017 ein multimedialer Erinnerungsort im Olympiapark errichtet.

Auch der Landkreis Fürstenfeldbruck setzt sich seit vielen Jahren aktiv für die Erinnerungsarbeit vor Ort ein.

Dieser Erinnerungsort ermöglicht es, sich im digitalen Raum über das Olympia-Attentat zu informieren und der Opfer zu gedenken.

Autor:innen: Dominik Aufleger, Anna Greithanner, Robert Wolff

Erfahre mehr...

Klicke auf die bunten Icons, um mehr über das Ereignis und dessen Kontext zu erfahren oder höre dir die Erinnerungen von Zeitzeugen an

Für eine optimale Nutzungserfahrung des interaktiven Schauplatzes besuche  die Website in der Desktop Ansicht. Für die Zeitzeugen Interviews scrolle weiter runter.

Zeitzeuge Baumann

Alfred Baumann war Leiter des Polizeiführungsstabes München. Er empfahl die Geiseln in Fürstenfeldbruck zu befreien und wies die Scharfschützen vor Ort ein. Am 22. September wurde Baumann zum Einsatz vernommen. Im folgenden sind eingelesenen Passagen aus der ausführlichen Aussage zu hören.

Baumann über den Einsatz

Zeitzeuge Zöller

Der Zeitzeuge Rainer Zöller war während der Olympischen Spiele Teil des Lotsenkommandos der Polizei. Zu seinen Aufgaben zählte wichtige Persönlichkeiten wie Willy Brandt oder Avery Brundage zu den Veranstaltungsorten zu fahren. Am 5. September brachte er den stellvertretenden Polizeipräsidenten Fricker nach Fürstenfeldbruck.

Zöller über den Einsatz

Zeitzeuge Remmers

Der Zeitzeuge Hennig Remmers war als Soldat am Fliegerhorst in Fürstenfeldbruck stationiert. Während der Olympischen Spiele macht er Dienst im sogenannten VIP-Büro in Fürstenfeldbruck. Der Flughafen wurde während der Spiele als ziviler Charterflughafen genutzt und Remmers und andere waren damit betraut wichtige Persönlichkeiten vor Ort zu betreuen. Am Abend des 5. Septembers hatte er frei und befand sich mit seiner Frau zuhause.

Remmers über den Einsatz

Zeitzeuge Kuhn

Der Zeitzeuge Franz Kuhn war im Jahr 1972 Wehrpflichtiger in Fürstenfeldbruck und harrte mit zivilen Fluggästen in der Abfertigungshalle des Fliegerhorstes aus. Die Halle befand sich etwa 230 Meter östlich des Fliegerhorsts. Im ersten Interview-Ausschnitt schilderte er die Situation in FFB vor dem Eintreffen der Hubschrauber, im zweiten erinnert er sich an die Flucht des einen BGS-Piloten in die Abfertigungshalle.

Kuhn über Situation in Halle
Kuhn über Hubschrauberpilot

Zeitzeuge Schuster

Der Zeitzeuge Helmut Schuster war Soldat in der Wartungsstaffel im Fliegerhorst und während der Olympischen Spiele für die Fluggästeabfertigung eingeteilt. Am Abend des 5. Septembers befand er sich mit sieben Kollegen und etwa 200 Fluggästen über Stunden in einer etwa 150 Meter vom Fliegerhorst entfernten Halle. Im ersten Ausschnitt schildert er die Situation in der Halle nach den ersten Schüssen, im zweiten Teil geht er auf die Pressevertreter:innen vor den Toren ein, die er bei der Heimfahrt gegen 2 Uhr nachts erlebte.

Schuster über Situation in Halle
Schuster über Situation am Tor

Zeitzeuge Störmann

Der Zeitzeuge Dietrich Störmann war als Fluglehrer in der Flugwehrstaffel in Fürstenfeldbruck stationiert. Am 5. September hatte er Besuch von seiner Mutter und seinem Schwager und verfolgte mit ihnen und seiner Frau die Geschehnisse im Rundfunk. Er wohnte in der Nähe des Fliegerhorstes und konnte die anfliegenden Hubschrauber hören.

Störmann über den Einsatz
Die Nachgeschichte
Die Olympischen
Sommerspiele in
München 1972
Die Geiseln
Der Polizeieinsatz
Der Polizeieinsatz
Zeitzeuge Zöller
Zeitzeuge Kaiser
Zeitzeuge Remmers
Zeitzeuge Kuhn
Zeitzeuge Störmann
Zeitzeuge Schuster
Zeitzeuge Baumann
Zeitzeuge Zenglein