אתר הנצחה דיגיטלי לטבח במהלך האולימפיאדה במינכן ב-1972 בפירסטנפלדברוק

Fürstenfeldbruck

מינכן

הטבח האולימפי ב-1972

אולימפיאדת הקיץ העליזה במינכן הגיעה לסיומה הפתאומי ב-5 בספטמבר 1972. חברי הארגון הפלסטיני "ספטמבר השחור" פרצו למגורי הנבחרת הישראלית בכפר האולימפי, רצחו שני ספורטאים ישראלים ולקחו תשעה נוספים כבני ערובה. בשעות הערב המאוחרות של אותו יום, שדה התעופה של הבונדסוור בפירסטנפלדברוק הפך לפתע למוקד תשומת הלב העולמית: המשטרה הבווארית ניסתה לשחרר את בני הערובה שם. המבצע המזוין נכשל. כל תשעת בני הערובה ושוטר אחד נהרגו. האירועים מותירים פצעים עמוקים שכנראה לעולם לא יגלידו.

אתר הנצחה ב-Fürstenfeldbruck

שדה התעופה ב-Fürstenfeldbruck קשור קשר בל יינתק לאירועים הנוראים של ה-5 בספטמבר 1972. אסור לשכוח את האירועים ואת הקורבנות.

אתר הנצחה דיגיטלי זה הוקם מתוך מטרה לתרום לכך: הוא מספק מידע על האירועים, זוכר את הקורבנות ונותן לעדים לספר את סיפוריהם. הוא מתחיל בסקירה כללית של ההיסטוריה של הטבח האולימפי. לאחר מכן, תוכלו לגלות את ההיבטים האינדיבידואליים ביתר פירוט ולהקשיב לעדים.

המשחקים האולימפיים במינכן

בשנת 1966 החליט הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) שמינכן תהיה המקום בו יתקיימו משחקי הקיץ האולימפיים של 1972. וילי דאומה, נשיא הוועד האולימפי הלאומי וראש עיריית מינכן דאז, הנס-יוכן ווגל, תמכו בעבר באופן נמרץ בבקשה כי מינכן תארח את המשחקים האולימפיים ושכנעו את הספקנים. זה היה צעד ענק עבור בירת המדינה הבווארית והרפובליקה הפדרלית של גרמניה, שהיתה עדיין צעירה!

המשחקים האולימפיים במינכן

המשחקים האולימפיים ההולכים וקרבים האיצו את המודרניזציה של העיר מינכן והמקומות הנוספים בהם נועדו המשחקים להתקיים. במינכן לבדה הושקעו יותר משני מיליארד מארקים גרמניים בבניית מתקן הספורט החדש והכפר האולימפי, כמו גם בתשתיות בעיר ובתחבורה הציבורית המקומית. המטרה הייתה לספק ליותר מ-7,000 ספורטאים מ-121 מדינות את תנאי התחרות האידיאליים ולמשוך קהל גדול.

המושג "משחקים עליזים"

האתר האולימפי הוקם בצפון העיר על ערימת ההריסות ממלחמת העולם השנייה. האדריכלות והעיצוב נועדו להעביר אווירה ידידותית ופתוחה, מלאה בשמחת חיים. המארגנים רצו להתרחק ככל האפשר מהמשחקים האולימפיים שהתקיימו ב-1936 בברלין תחת המשטר הנציונל-סוציאליסטי. הרפובליקה הפדרלית של גרמניה רצתה להציג את עצמה כקוסמופוליטית ודמוקרטית. גם תפיסת האבטחה עוצבה בצורה מאופקת, במובן של 'משחקי הידידות'. לא היה אף פרט שיזכיר לאנשים את מראה המדים של הנציונל-סוציאליסטים.

פתיחת המשחקים האולימפיים

הנשיא הפדרלי גוסטב היינמן ונשיא הוועד האולימפי הבינלאומי אייברי ברנדג' פתחו את משחקי הקיץ האולימפיים באצטדיון האולימפי במינכן ב-26 באוגוסט 1972. למעלה מ-80,000 צופים נכחו באצטדיון בטקס הפתיחה וכמיליארד בני אדם עקבו אחר המסכים ומכשירי הרדיו בבתיהם. התחרויות הראשונות החלו ביום למחרת.

לקיחת בני הערובה

בשעות הבוקר המוקדמות של ה-5 בספטמבר 1972, שמונה חברים בקבוצה הפלסטינית המיליטנטית "ספטמבר השחור" הצליחו לחדור לדירות של חברי הנבחרת הישראלית ברחוב קונולי 31 בכפר האולימפי. הם ירו במאמן, משה ויינברג ובמרים המשקולות, יוסף רומנו. שניהם ניסו להגן על עצמם מפני התוקפים ובכך לאפשר לחבריהם לקבוצה לברוח.

המחבלים לקחו תשעה מחברי המשלחת הישראלית כבני ערובה, שמאותו רגע חששו לחייהם.

גם הספורטאים הישראלים דן אלון, גד צברי, יהודה וינשטיין, הנרי הרשקוביץ, זליג שטרוך ושאול לדני הצליחו לברוח.

תגובות ראשוניות ללקיחת בני הערובה

מטה המשטרה גילה על יריות שנורו ברחוב קונולי 31 בסביבות השעה 5 לפנות בוקר. האזור סביב דירתם של הספורטאים הישראלים נחסם לאחר מכן. פוליטיקאים ושוטרים נסעו לכפר האולימפי. נשיא משטרת מינכן, מנפרד שרייבר, שר הפנים הבווארי ברונו מרק ושר הפנים הפדרלי הנס-דיטריך גנשר היוו את ליבת צוות המשבר. הם יהיו אלה שיחליטו על המשך ההליכים.

דרישות ומשא ומתן

לוקחי בני הערובה דרשו את שחרורם של 326 "לוחמי חופש פלסטינים" שהוחזקו בשבי בישראל, וכן את שחרורם של קוזו אוקמוטו, חבר בצבא האדום היפני ושל אולריקה מיינהוף, חבר חיל האוויר המלכותי. בני הערובה ישוחררו רק לאחר מכן. ממשלת ישראל לא היתה מוכנה להיכנע לסחטנות ודחתה את הדרישה לשחרר את האסירים הפלסטינים.

האחראים במינכן קיוו שיוכלו לסיים את לקיחת בני הערובה ללא שפיכות דמים. כמה פעמים הם הצליחו להאריך את המועד האחרון שנקבע על ידי חוטפי בני הערובה. המשא ומתן בין צוות המשבר למחבלים נמשך כמעט 20 שעות. בינתיים, בני הערובה נאלצו להחזיק מעמד בקונולישטראסה 31.

יחסו היהיר של המשטר הצבאי הישראלי וסירובו להיענות לדרישותינו לא יפתו אותנו לזנוח את גישתנו האנושית ולהמשיך במאמצינו למצוא דרך להציל את השבויים הישראלים בתנאים הבאים: 1. הרפובליקה הפדרלית של גרמניה צריכה להצהיר על נכונותה לקחת את השבויים הישראלים לכל מקום, אשר נקבע על ידי כוחותינו המהפכניים בכפר האולימפי. 2. הרפובליקה הפדרלית של גרמניה תצייד את כוחותינו המזוינים בשלושה מטוסים, שעליהם יובאו האסירים הישראלים, יחד עם כוחותינו המזוינים, בשלוש קבוצות עוקבות למקום שייקבע. כל קבוצה תעזוב את מינכן ברגע שהקבוצה הקודמת תגיע ליעדה. 3. כל ניסיון להפריע ל'מבצע' שלנו יסתיים בחיסול כל האסירים הישראלים, והרפובליקה הפדרלית תישא באחריות לכך. 4. האולטימטום הזה יפוג בעוד שלוש שעות. מכאן ואילך, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה תישא באחריות מלאה לכל ההשלכות. 5. לאחר פקיעת האולטימטום, אם דרישתנו לעזוב את שטח גרמניה לא תתקבל, יצוו כוחותינו המהפכניים להשתמש בכוח מהפכני וצודק כדי ללמד לקח קשה מאוד את ראשי הקרב של המכונה הצבאית הישראלית ואת יהירותה של הרפובליקה הפדרלית. מהפכני העולם, התאחדו ניהאד אל ע'באר, ארארם 12navieln אבו' It.hua.:22.', Joutiaa Youse Ghenen$ liamed liassan; licsasi א.,.. 4 i. Patouri, Ab:1(A., Aziz Llabi.touci Bioasetaue Baäes Aket , Iztadoen Gralt h, iilouhrs.led lius() in hr.. סר אללה, ג'יי-אי-רייל איברהים אבו. ban, A'oou Yousof Al Ai;ouneh, Ibrz.'3.him Samara, Ini..,nel Yousof Aboush, Abzand Al Saund, Husoin Yr.sson Siavrasmi, Orar.r licsnal. אבו דהנה, ליאנאן: jaber$ ilateb Khoura$ נשמה;. ר.11 אינסו. סאלם, עבד אל עזיז -Liabiaoucl Lonallan$ filohamed Al Kadi, klabnoucl Atin Adnui$ Abdul loatch Lioub.auad Ibra'aiti Scaclez$ ifiabil Kablan, Ahr.tad ltiasralla, Abclul Mageccl. אבו. Daiaht Zoin Aldee4..

קטעים מתוך מכתבי ספטמבר השחור, עמוד 1 מתוך רשימה בת שלושה עמודים של עצורים שהקומנדו רצה לשחרר. את הרשימה המלאה ניתן למצוא ברמה המעמיקה 'לקיחת בני ערובה ומבצע משטרתי'. מקור: ארכיון המדינה של מינכן, מטה משטרת מינכן, מס' 1337

תוכניות לשחרור בני הערובה

עמדתה העיקשת של ישראל שלא להחליף אף אחד מהאסירים בבני ערובה הכניסה את צוות המשבר ללחץ. צוות המשבר שקל תוכניות שונות להסתערות על הבניין ברחוב קונולי. עם זאת, כל הניסיונות לשחרור בני הערובה ננטשו בשלב מוקדם בשל חששות בטיחותיים.‍

בשעה 17:00 דרשו לוקחי בני הערובה שיטיסו אותם למצרים יחד עם בני הערובה ושהמשא ומתן ימשיך משם.

שר הפנים הפדרלי הנס-דיטריך גנשר וראש עיריית הכפר האולימפי, וולטר טרוגר, הצליחו במועד זה לשוחח עם בני הערובה, שישבו קשורים תחת שמירה קפדנית בחדר. הם רצו להיות בטוחים שהם מסכימים שיטיסו אותם למצרים. צוות המשבר התנהג כאילו הוא מארגן את הטיסה - עם זאת, זה נועד רק על מנת להרוויח יותר זמן בכדי להתכונן לניסיון לשחרור בני הערובה. גנשר וטרוגר לא הצליחו לברר את המספר המדויק של חברי הקבוצה במהלך ביקורם בדירה. צוות המשבר הניח בטעות שיש רק חמישה לוקחי בני ערובה.

וידאו: תיעוד מהכפר © האולימפי ARD-aktuell 1972 | טגשאו, 5.9.1972

[data-wf-bgvideo-fallback-img] { display: none; } @media (prefers-reduced-motion: reduce) { [data-wf-bgvideo-fallback-img] { position: absolute; z-index: -100; display: inline-block; height: 100%; width: 100%; object-fit: cover; } }

ההחלטה לטובת פירסטנפלדברוק

צוות המשבר החליט בתחילה על תוכנית לשחרור בני הערובה הישראלים במרתף הכפר האולימפי. במקביל לכך נעשו הכנות בשדה התעופה של הכוחות המזוינים הגרמנים ב- Fürstenfeldbruck. כאשר היה צורך לנטוש את התוכנית לשחרור בני הערובה בכפר האולימפי, חזר צוות המשבר לתוכנית Fürstenfeldbruck: כעת יהיה צורך להשיג גישה לשם. לוקחי בני הערובה התבשרו כי מטוס שיטיס אותם למצרים מוכן ב- Fürstenfeldbruck.

מעט אחרי השעה 22:00 עשו חברי הקבוצה את דרכם אל שני המסוקים שלקחו אותם עם בני הערובה ל- Fürstenfeldbruck. זו הייתה הפעם הראשונה בה התבררה העובדה כי ישנם שמונה ולא חמישה לוקחי בני ערובה. עם זאת, מידע זה לא הגיע לראשי הצוותים ב- Fürstenfeldbruck. מספר דקות לאחר מכן, המריאו שני המסוקים כאשר לוקחי בני הערובה ובני הערובה על סיפונם.

שחרור בני הערובה המתוכנן ב- Fürstenfeldbruck

חמישה צלפי משטרה התמקמו בעמדותיהם בשדה התעופה ב- Fürstenfeldbruck , מתוך כוונה לירות בכמה שיותר מחברי הקבוצה הפלסטינית. השוטרים, שהיו במסווה של צוות הטיסה, היו אמורים להמתין במטוס ולעזור להכניע את לוקחי בני הערובה. בשעה 22:30 נחתו שני המסוקים בשדה התעופה ב- Fürstenfeldbruck .

וידיאו: שוטרים בכפר © האולימפי ARD-aktuell 1972 | טגשאו, 5.9.1972

כישלון התוכנית לשחרר את בני הערובה

בשדה התעופה, המשטרה עזבה את המטוס זמן קצר קודם לכן, מכיוון שאמצעי הביטחון לא היו מספיקים מבחינתם. לפיכך, גם חלק מרכזי זה של ניסיון החילוץ היה מיושן. הדוברים הפלסטינים זיהו את המלכודת כשנכנסו למטוס הריק ורצו חזרה למסוקים.

כאשר הצלפים פתחו באש, ירו לוקחי בני הערובה בחזרה. בסביבות חצות הגיעו המשוריינים שהתבקשו ממינכן לבסיס חיל האוויר ונסעו לעבר המסוקים. אחד מלוקחי בני הערובה השליך רימון יד לתוך המסוק ממזרח, שעלה באש לאחר הפיצוץ. אחרי כמעט 90 דקות, קרב האש בפירסטנפלדברוק הסתיים.

חברי "ספטמבר השחור" ירו בשמונה ספורטאים, בן הערובה התשיעי מת משאיפת עשן במסוק. שוטר בווארי מת אף הוא במהלך הניסיון לשחרר את בני הערובה. חמישה מלוקחי בני ערובה, בהם שני המנהיגים, נהרגו ושלושת הנותרים נעצרו.

תגובות בינלאומיות

גם במהלך חילופי האש הופץ בתקשורת דיווח כוזב: "בני ערובה ישראלים שוחררו / לוחמי גרילה נהרגו!" רק בשעות הבוקר המוקדמות של ה-6 בספטמבר נודע לעולם על התוצאות האמיתיות של לקיחת בני הערובה. אנשים בכל רחבי העולם הביטו במינכן ובפירסטנפלדברוק בעצב ובאימה.

ישראל דרשה לבטל את המשחקים האולימפיים לאלתר. עם זאת, הוועד האולימפי החליט להמשיך את המשחקים כסדרם: "המשחקים חייבים להימשך!" הכריז נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי אייברי ברנדג'. אבל הקלילות והשמחה נעלמו. במשך ימים ארוכים עמד 'הטבח במינכן' במרכז הדיווח הבינלאומי.

כך השיג 'ספטמבר השחור' את מטרתו: הסכסוך בין ישראל לפלסטינים תפס את מרכז תשומת הלב התקשורתית. הטבח האולימפי וההשלכה הישירה שלו הכבידו על יחסי גרמניה-ישראל וסימנו את תחילתה של מדיניות חדשה לביטחון פנים ברפובליקה הפדרלית של גרמניה.

זיכרון והנצחה

בסוף 1972 הסיר הלורד ראש העיר של מינכן, גיאורג קרונוויטר (Georg Kronawitter), לוח זיכרון לזכר הקורבנות ברחוב קונולישטראסה 31 (Connollystraße 31). בשנת 1995 הוקמה קורת זיכרון מאבן ובשנת 2017 הוקמה אנדרטת מולטימדיה בפארק האולימפי.

מחוז פירסטנפלדברוק היה מעורב באופן פעיל גם בעבודת זיכרון מקומית במשך שנים רבות.

בשנת 1999 הוקמה אנדרטה מול שערי שדה התעופה כחלק מיוזמה משותפת עם נשיאת קהילת התרבות הישראלית במינכן ובוואריה עילית, שרלוט קנובלוך. מאז, מחוז Fürstenfeldbruck מקיים מדי שנה טקס אזכרה ביום הטבח: לזכרם של אלה שנרצחו בשנת 1972.

אתר הנצחה זה מאפשר לברר על הפיגוע האולימפי במרחב הדיגיטלי ולהנציח את הקורבנות.

מחברים: דומיניק אופלגר, אנה גרייטהנר, רוברט וולף

למד עוד...

לחצו על האייקונים הצבעוניים כדי ללמוד עוד על האירוע וההקשר שלו או להאזין לזיכרונות של עדים עכשוויים.

לקבלת חוויית משתמש הטובה ביותר באתר האינטראקטיבי, בקר באתר האינטרנט בתצוגת שולחן העבודה. לראיונות עם עדי ראייה, גלול מטה עוד.

להמשך קריאה

העד בן זמננו זנגליין

בבוקר ה-6 בספטמבר, התרחשה סצנה איומה בשדה התעופה ב- Fürstenfeldbruck. קצינים ממשמר הגבול הפדרלי (BGS) אבטחו את אתר האירוע סביב המסוקים והגופות. אנדריאס זנגליין נכח במקום כקצין BGS.

צפו בראיון עם Zenglein

העד בן זמננו באומן

אלפרד באומן היה ראש מטה הפיקוד של משטרת מינכן. הוא המליץ לשחרר את בני הערובה בפירסטנפלדברוק והורה לצלפים במקום. ב-22 בספטמבר נחקר באומן על המבצע. בהמשך תוכלו להאזין להקראת קטעים מההצהרה המפורטת.

באומן במשימה

העד בן זמננו קייזר

צפו בראיון עם קייזר

העד בן זמננו זולר

העד בן זמננו, ריינר צולר, היה חלק מפיקוד הטייס המשטרתי במהלך המשחקים האולימפיים. אחת המשימות שלו הייתה להסיע אישים חשובים כמו וילי ברנדט ואייברי ברנדג' לאולמות. ב-5 בספטמבר הוא הביא את סגן מפקד המשטרה פריקר לפירסטנפלדברוק.

Zöller על השימוש

עדותו בת זמנו של רמרס

העד בן זמננו, הניג רמרס, הוצב כחייל בבסיס חיל האוויר בפירסטנפלדברוק. במהלך המשחקים האולימפיים הוא היה בתפקיד במה שנקרא משרד VIP ב Fürstenfeldbruck. נמל התעופה שימש כנמל תעופה אזרחי במהלך המשחקים, ורמרס ואחרים קיבלו את המשימה לשרת דמויות מפתח מקומיות. בערב ה-5 בספטמבר הוא היה חופשי ובבית עם אשתו.

Remmers על השימוש

העד בן זמננו קון

העד בן זמננו, פרנץ קון,היה מגויס בפירסטנפלדברוק בשנת 1972 והחזיק מעמד עם נוסעים אזרחיים באולם הצ'ק-אין של בסיס חיל האוויר. ההאנגר היה ממוקם כ-230 מטר מזרחית לבסיס. בקטע הראשון של הראיון הוא תיאר את המצב ב-FFB לפני הגעת המסוקים, בשני הוא זוכר את בריחתו של טייס BGS אחד לאולם הצ'ק-אין.

קון על המצב בהאלה

קון על טייס מסוק

העד בן זמננו שוסטר

העד בן זמננו, הלמוט שוסטר, היה חייל בטייסת התחזוקה בבסיס והוצב לטפל בנוסעים במהלך המשחקים האולימפיים. בערב ה-5 בספטמבר הוא שהה עם שבעה עמיתים וכ-200 נוסעים במשך שעות בהאנגר במרחק של כ-150 מטרים מהבסיס. בקטע הראשון הוא מתאר את המצב באולם לאחר היריות הראשונות. בחלק השני הוא דן בנציגי העיתונאים מול השערים, אותם ראה בדרך הביתה בסביבות השעה שתיים לפנות בוקר.

שוסטר על המצב בהאלה

סנדלר על המצב בשער

העד בן זמננו שטורמן

העד בן זמננו, דיטריך שטורמן, הוצב כמדריך טיסה בטייסת חיל האוויר בפירסטנפלדברוק. ב-5 בספטמבר ביקרו אותו אמו וגיסו ועקב איתם ועם אשתו על המתרחש ברדיו. הוא גר ליד בסיס חיל האוויר ושמע את המסוקים המתקרבים.

שטורמן במשימה