אנו זוכרים את הקורבנות

דוד ברגר גדל כבן הבכור מבין שלושה אחים במשפחה יהודית בקליבלנד, אוהיו. הוא סיים
לימודי פסיכולוגיה ומנהל עסקים, והמשיך לתואר דוקטורט במשפטים. ברם, תשוקתו האמיתית
הייתה הרמת משקולות. באמצע שנות ה עשרים לחייו עלה ברגר לישראל, מתוך רצון להגשים את
חלומו הגדול ביותר: להשתתף במשחקים האולימפיים.

במינכן השתתף ברגר בתחרות הרמת משקולות, אך הודח ממנה כבר בשלב המוקדם. הוא
נשאר בכפר האולימפי כדי לעקוב אחר התחרויות של חבריו לקבוצה. בבוקר ה־5 בספטמבר
פורצת חוליית טרור פלסטינית למגורי הספורטאים הישראלים ולוקחת גם את ברגר כבן ערובה.
בליל ה6- בספטמבר נחנק ברגר למוות בעקבות הרעלת עשן בשדה התעופה הצבאי
פירסטנפלדברוק.

זאב פרידמן גדל בברית המועצות. הוריו הגיעו מפולין ונמלטו לברית המועצות מפני המשטר
הנאצי. רבים מקרוביהם לא שרדו את השואה. המשפחה ביקשה לעלות לישראל, ולצורך כך שבה
לפולין בשנת .1957 בשנת 1960 הצליחה המשפחה לעזוב את פולין ולעלות לישראל. פרידמן סיים
את לימודיו בישראל והפך לספורטאי מוכשר. הוא פנה בתחילה לאימוני התעמלות ומאוחר יותר עבר
להרמת משקולות, שם זכה באליפות ישראל. פרידמן הצליח גם להעפיל לתחרויות בינלאומיות רבות.

עבור פרידמן, ספורטאי נלהב, ההשתתפות במשחקים האולימפיים הייתה בעלת חשיבות רבה.
בתחרויות הרמת המשקולות במינכן קובע פרידמן כמה שיאים ישראליים בקטגוריית המשקל שלו.
כאשר חוליית הטרור הפלסטינית פורצת למגורי הספורטאים הישראלים, הוא נלקח כבן ערובה. בליל
ה־5 בספטמבר נורה פרידמן למוות על ידי המחבלים בשדה התעופה הצבאי פירסטנפלדברוק

18 ביוני ,1948 ריגה, אז ברית המועצות, היום לטביה – 5 בספטמבר ,1972 פירסטנפלדברוקאליעזר חלפין גדל בריגה יחד עם אחותו. הוריו שרדו את השואה, אך רבים מקרוביהם ניספו.לאחר מאמצים רבים שהיו ללא הצלחה, הצליחה המשפחה בכל זאת לעלות לישראל בשנת .1969חלפין, שהתאמן והתחרה בהצלחה כמתאבק מנעוריו, מצא את מקומו במכון וינגייט, מרכז הספורטהלאומי של ישראל, שם פגש את משה וינברג, שהפך מאז למאמנו האישי. החל מאותו זמן הם החלולהתכונן יחדיו לחלומו הגדול של חלפין: השתתפות במשחקים האולימפיים.
חלפין מצליח להעפיל לאולימפיאדה ונוסע עם מאמנו למינכן. בין התאריכים 27 ל29- באוגוסטהוא מתמודד בשלושה קרבות ומנצח באחד מהם. הוא נשאר במינכן גם לאחר סיום תחרויותיו,כשהוא עוקב אחרי התחרויות של חברי קבוצתו ונהנה מהאווירה האולימפית. בעת ההתקפה שלחוליית הטרור הפלסטינית על מגוריהם של הספורטאים הישראלים הוא נלקח כבן ערובה. בליל ה5-בספטמבר המחבלים יורים בו למוות בשדה התעופה הצבאי פירסטנפלדברוק.

21 בפברואר ,1919 פודו אילואיי, רומניה – 5 בספטמבר ,1972 פירסטנפלדברוק
קהת שור גדל ברומניה. הוא והוריו שרדו את השואה. לאחר המלחמה פגש את אשתו לעתיד.השניים התחתנו ונולדה להם בת. במשך שנים רבות ניסה שור לשווא לקבל אישור יציאה לישראל.אך רק בשנת 1963 עלה בידי המשפחה לעלות. בישראל מוצא קלע הספורט המוכשר עבודה כמאמן,ומלווה מאז את קבוצת הקלעים הישראלים למשחקים האולימפיים במקסיקו בשנת .1968 גם בשנת1972 מצליחים שני קלעים ישראלים להעפיל לאולימפיאדה.
כמאמן מנוסה מלווה שור את שני הקלעים הנרי הרשקוביץ וזליג שטורך למינכן. כאשר חולייתהטרור הפלסטינית פורצת למגורי הספורטאים הישראלים, נלקח שור כבן ערובה. הרשקוביץ ושטורךמצליחים להימלט. קהת שור נורה למוות על ידי המחבלים בליל ה־5 בספטמבר בשדה התעופההצבאי פירסטנפלדברוק.

31 בינואר ,1954 מינסק, אז ברית המועצות, כיום בלארוס - 5 בספטמבר ,1972פירסטנפלדברוק מארק סלבין גדל כבן הבכור מבין שלושה אחים בברית המועצות. סבו איפשר לו ללמוד בביתספר יוקרתי לספורט, שם התאמן כמתאבק. בגיל ,17 סלבין הופך לאלוף הנוער הסובייטי בהיאבקותומשכנע את משפחתו לעלות איתו לישראל, כדי להימלט מהאווירה האנטישמית בברית המועצות.במאי ,1972 חודשים ספורים לפני המשחקים האולימפיים, עולה המשפחה לישראל. המתאבקהמוכשר מצליח בתוך זמן קצר להעפיל לנבחרת האולימפית של ישראל.

עמוד כדי שסלבין יוכל להתחרות עבור ישראל במשחקים האולימפיים במינכן, תהליךהתאזרחותו עובר זירוז. סלבין בן ה18- מתכונן לתחרות במינכן יחד עם מאמנו, משה ויינברג.תחרותו הראשונה הייתה אמורה להתקיים ב5- בספטמבר, יום חטיפת בני הערובה. מארק סלביןנורה למוות על ידי המחבלים בליל ה5- בספטמבר בשדה התעופה הצבאי פירסטנפלדברוק.

4 ביולי ,1945 טימישוארה, רומניה – 5 בספטמבר ,1972 פירסטנפלדברוק
אנדריי שפיצר מבלה את ילדותו ונעוריו ברומניה. הוריו שרדו את השואה שם. שפיצר בחר מגיל
צעיר בענף ספורט הסיוף, ו כבר לאחר זמן קצר זכה בתחרויותיו הראשונות. אביו נפטר כשהיה בן
אחת-עשרה. הוא עולה לישראל יחד עם אימו בשנת ,1964 שם הוא מעביר את אהבתו לסיוף לדור
הצעיר. בישראל הוא עובד כמאמן ובשנת 1968 נוסע להולנד כדי ללמד שם. במהלך שהותו הוא
פוגש את אשתו לעתיד, אנקי. ביוני 1972 נולדת בתם המשותפת.

חודשיים לאחר מכן נוסע שפיצר למינכן כדי לאמן את שני הסייפים יהודה ויינשטיין ודן אלון,
אשר מצליחים להימלט מהחטיפה בכפר האולימפי. אנדריי שפיצר נורה למוות על ידי המחבלים בליל
ה5- בספטמבר בשדה התעופה הצבאי פירסטנפלדברוק

יעקב שפרינגר גדל בפולין. הוא היחידי מקרב בני משפחתו ששרד את השואה, לאחרשהצליח להימלט לברית המועצות. הוריו ואחיו גורשו ונרצחו. לאחר המלחמה חזר לפולין, שם פגשאת אשתו לעתיד. השניים נישאו ונולדו להם שני ילדים. בהמשך, שפרינגר לומד באוניברסיטהומתקבל למשרה במשרד הספורט בוורשה. בשנת 1957 מצליחה המשפחה לעלות ישראל כדילהימלט מהאווירה האנטישמית ששררה בפולין. בישראל עובד שפרינגר כמורה לחינוך גופני ומכשירמאמנים בענף הרמת משקולות.
בשנת 1972 מגיע שפרינגר למינכן כדי לשפוט בתחרויות הרמת משקולות כשופט רשמי.בעבר כבר שימש כשופט במשקים האולימפיים. יום עבודתו האחרון במינכן עמד להתחיל, כאשר
חוליית הטרור הפלסטינית פורצת למגורי הספורטאים הישראלים. יעקב שפרינגר נורה למוות על ידיהמחבלים בליל ה5- בספטמבר בשדה התעופה הצבאי פירסטנפלדברוק

אנטון פליגרבאואר גדל יחד עם שני אחיו בעיירה ווסטרנדורף שבדרום בוואריה, שם ניהלוהוריו חווה חקלאית. בתחילה תכנן ללמוד חקלאות, אך לבסוף בחר בקריירה במשטרת בוואריה והחלאת הכשרתו שם. לאחר סיום ההכשרה הוצב במשטרת מינכן. בזמן אולימפיאדת מינכן צורף ככוחתגבור ליחידת משטרת הכוננות. באותה תקופה היה פליגרבאואר בן ,32 נשוי ואב לילד בן ארבע.ב5- בספטמבר 1972 נשלח פליגרבאואר עם יחידתו לפירסטנפלדברוק, על מנת לסייעלכוחות המשטרה בניסיון לשחרר את בני הערובה. זמן קצר לאחר תחילת חילופי האש נפצע מירי שלאחד המחבלים ומת במקום .