אתר זיכרון לפיגוע באולימפיאדת 1972

פירסטנפלדברוק

מינכן

‏‏פיגוע הטרור באולימפיאדת 1972

המשחקים האולימפיים הקיציים העליזים במינכן הגיעו לסיומם הפתאומי ב־5 בספטמבר 1972.חברי ארגון "ספטמבר השחור" הפלסטיני פרצו למגורי המשלחת הישראלית בכפר האולימפי,רצחו שני ספורטאים ישראלים ולקחו תשעה נוספים כבני ערובה.בסופו של אותו יום הפך לפתע שדה התעופה של הצבא הגרמני(בונדסוור) בפריסטנפלדברוקלמוקד תשומת הלב העולמית: משטרת בוואריה ניסתה לשחרר שם את בני הערובה. הפעולההחמושה נכשלה. כל תשעת בני הערובה ושוטר אחד נהרגו. האירועים הותירו פצעים עמוקים –כאלו שלעולם לא יירפאו.

אתר הזיכרון בפריסטנפלדברוק

‏שדה התעופה הצבאי בפריסטנפלדברוק קשור באופן בל יינתק לאירועים הנוראים של 5בספטמבר 1972. המאורעות והקורבנות לא יישכחו לעולם.
אתר הזיכרון הדיגיטלי הזה מבקש לתרום להנצחה: הוא מספק מידע על האירועים, מנציח אתהקורבנות ומאפשר לעדי ראייה לספר את סיפורם.תחילה מובא סקירה כללית על ההיסטוריה של פיגוע הטרור באולימפיאדה. לאחר מכן ניתן להעמיקבהיבטים שונים של האירועים ולהאזין לעדות ולעדים.

המשחקים האולימפיים במינכן

בשנת 1966 החליט הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) שמינכן תארח את משחקי הקיץ האולימפיים של שנת 1972. וילי דאומה, נשיא הוועד האולימפי הלאומי וראש עיריית מינכן דאז, הנס-יוכן ווגל, תמכו באופן נמרץ בתהליך המועמדות של מינכן כמארחת המשחקים האולימפיים והצליחו לענות על כל הספקות.היה זה צעד משמעותי עבור בירת מחוז בוואריה והרפובליקה הפדרלית של גרמניה הצעירה!

המשחקים האולימפיים במינכן

המשחקים האולימפיים ההולכים וקרבים האיצו את המודרניזציה של העיר מינכן והמקומות הנוספים בהם נועדו המשחקים להתקיים. במינכן לבדה הושקעו יותר משני מיליארד מארקים גרמניים בבניית מתקן הספורט החדש והכפר האולימפי, כמו גם בתשתיות בעיר ובתחבורה הציבורית המקומית. המטרה הייתה לספק ליותר מ-7,000 ספורטאים מ-121 מדינות את תנאי התחרות האידיאליים ולמשוך קהל גדול.

המושג "משחקים שמחים"

האתר האולימפי הוקם בצפון העיר על גלי הריסות ממלחמת העולם השנייה. האדריכלות והעיצוב נועדו להמחיש אווירה ידידותית ופתוחה, מלאה בשמחת חיים. המארגנים רצו להציג ריחוק גדול ככל האפשר מהמשחקים האולימפיים שהתקיימו ב-1936 בברלין תחת המשטר הנציונל-סוציאליסטי. הרפובליקה הפדרלית של גרמניה רצתה להציג את עצמה כקוסמופוליטית ודמוקרטית. גם תפיסת האבטחה עוצבה בצורה מאופקת, במובן של 'משחקי הידידות'. לא היה אף פרט שיזכיר לאנשים את מראה המדים של הנציונל-סוציאליסטים.

פתיחת המשחקים האולימפיים

נשיא גרמניה גוסטב היינמן ונשיא הוועד האולימפי הבינלאומי אייברי ברנדג' פתחו את משחקי הקיץ האולימפיים באצטדיון האולימפי במינכן ב-26 באוגוסט 1972. למעלה מ-80,000 צופים נכחו באצטדיון בטקס הפתיחה וכמיליארד בני אדם עקבו אחריו על גבי המסכים וממכשירי הרדיו בבתיהם. התחרויות הראשונות החלו יום למחרת.

לקיחת בני הערובה

בשעות הבוקר המוקדמות של ה-5 בספטמבר 1972, שמונה חברי אירגון "ספטמבר השחור" הפלסטיני האלים הצליחו לחדור לדירות של חברי הנבחרת הישראלית ברחוב קונולי 31 בכפר האולימפי. הם ירו במאמן, משה ויינברג ובמרים המשקולות, יוסף רומנו. שניהם ניסו להגן על עצמם מפני התוקפים ובכך לאפשר לחבריהם לקבוצה לברוח.

המחבלים החזיקו בתשעה מחברי המשלחת הישראלית כבני ערובה, שמאותו רגע חששו לחייהם.

הספורטאים הישראלים דן אלון, גד צברי, יהודה וינשטיין, הנרי הרשקוביץ, זליג שטרוך ושאול לדני הצליחו לברוח.

תגובות ראשוניות להחזקת בני הערובה

מטה המשטרה המרכזי קיבל הודעות על יריות שנורו ברחוב קונולי 31 בסביבות השעה 5 לפנות בוקר. לאור ההודעות נחסמו דרכי הגישה באזור סביב דירתם של הספורטאים הישראלים. פוליטיקאים ושוטרים נסעו לכפר האולימפי. נשיא משטרת מינכן, מנפרד שרייבר, שר הפנים הבווארי ברונו מרק ושר הפנים הגרמני הנס-דיטריך גנשר היו ליבת צוות המשבר. הם יהיו אלה שיחליטו על המשך הפעולה.

דרישות ומשא ומתן

המחבלים דרשו את שחרורם של 326 "לוחמי חופש פלסטינים" שהוחזקו בשבי בישראל, וכן את שחרורם של קוזו אוקמוטו, חבר בצבא האדום היפני ושל אולריקה מיינהוף, חברת ה-RAF, סיעת הצבא האדום, ארגון טרור שמאל קיצוני גרמני. בני הערובה ישוחררו רק לאחר מכן. ממשלת ישראל לא היתה מוכנה להיכנע לסחטנות ודחתה על הסף להענות לדרישה לשחרר את האסירים הפלסטינים.

האחראים במינכן קיוו שיוכלו לסיים את אחזקת בני הערובה ללא שפיכות דמים. כמה פעמים הם הצליחו להאריך את המועד האחרון שנקבע על ידי חוטפי בני הערובה. המשא ומתן בין צוות המשבר למחבלים נמשך כמעט 20 שעות. בינתיים, בני הערובה נאלצו להחזיק מעמד ברחוב קונולי 31.

יחסו היהיר של המשטר הצבאי הישראלי וסירובו להיענות לדרישותינו לא יפתו אותנו לזנוח את גישתנו האנושית ולהמשיך במאמצינו למצוא דרך להציל את השבויים הישראלים בתנאים הבאים: 1. הרפובליקה הפדרלית של גרמניה צריכה להצהיר על נכונותה לקחת את השבויים הישראלים לכל מקום, אשר נקבע על ידי כוחותינו המהפכניים בכפר האולימפי. 2. הרפובליקה הפדרלית של גרמניה תצייד את כוחותינו המזוינים בשלושה מטוסים, שעליהם יובאו האסירים הישראלים, יחד עם כוחותינו המזוינים, בשלוש קבוצות עוקבות למקום שייקבע. כל קבוצה תעזוב את מינכן ברגע שהקבוצה הקודמת תגיע ליעדה. 3. כל ניסיון להפריע ל'מבצע' שלנו יסתיים בחיסול כל האסירים הישראלים, והרפובליקה הפדרלית תישא באחריות לכך. 4. האולטימטום הזה יפוג בעוד שלוש שעות. מכאן ואילך, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה תישא באחריות מלאה לכל ההשלכות. 5. לאחר פקיעת האולטימטום, אם דרישתנו לעזוב את שטח גרמניה לא תתקבל, יצוו כוחותינו המהפכניים להשתמש בכוח מהפכני וצודק כדי ללמד לקח קשה מאוד את ראשי הקרב של המכונה הצבאית הישראלית ואת יהירותה של הרפובליקה הפדרלית. מהפכני העולם, התאחדו ניהאד אל ע'באר, ארארם 12navieln אבו' It.hua.:22.', Joutiaa Youse Ghenen$ liamed liassan; licsasi א.,.. 4 i. Patouri, Ab:1(A., Aziz Llabi.touci Bioasetaue Baäes Aket , Iztadoen Gralt h, iilouhrs.led lius() in hr.. סר אללה, ג'יי-אי-רייל איברהים אבו. ban, A'oou Yousof Al Ai;ouneh, Ibrz.'3.him Samara, Ini..,nel Yousof Aboush, Abzand Al Saund, Husoin Yr.sson Siavrasmi, Orar.r licsnal. אבו דהנה, ליאנאן: jaber$ ilateb Khoura$ נשמה;. ר.11 אינסו. סאלם, עבד אל עזיז -Liabiaoucl Lonallan$ filohamed Al Kadi, klabnoucl Atin Adnui$ Abdul loatch Lioub.auad Ibra'aiti Scaclez$ ifiabil Kablan, Ahr.tad ltiasralla, Abclul Mageccl. אבו. Daiaht Zoin Aldee4..

קטעים מתוך מכתבי ספטמבר השחור, עמוד 1 מתוך רשימה בת שלושה עמודים של עצורים שהקומנדו רצה לשחרר. את הרשימה המלאה ניתן למצוא ברמה המעמיקה 'לקיחת בני ערובה ומבצע משטרתי'. מקור: ארכיון המדינה של מינכן, מטה משטרת מינכן, מס' 1337

תוכניות לשחרור בני הערובה

עמדתה העיקשת של ישראל שלא להחליף אף אחד מהאסירים בבני ערובה הכניסה את צוות המשבר ללחץ. צוות המשבר שקל תוכניות שונות להסתערות על הבניין ברחוב קונולי. עם זאת, כל הניסיונות לשחרור בני הערובה ננטשו בשלב מוקדם בשל חששות בטיחותיים.‍

בשעה 17:00 דרשו לוקחי בני הערובה שיטיסו אותם למצרים יחד עם בני הערובה ושהמשא ומתן ימשיך משם.

שר הפנים הגרמני הנס-דיטריך גנשר והנציג הראשי של הכפר האולימפי, וולטר טרגר, הצליחו במועד זה לשוחח עם בני הערובה, שישבו קשורים תחת שמירה קפדנית בחדר. הם רצו להיות בטוחים שהם מסכימים שיטיסו אותם למצרים. צוות המשבר התנהג כאילו הוא מארגן את הטיסה - עם זאת, זה נועד רק על מנת להרוויח יותר זמן בכדי להתכונן לניסיון לשחרור בני הערובה. גנשר וטרגר לא הצליחו לברר את מספרם המדויק של חברי הקבוצה במהלך ביקורם בדירה. צוות המשבר הניח בטעות שיש רק חמישה מחבלים.

וידאו: תיעוד מהכפר © האולימפי ARD-aktuell 1972 | Tagesschau, טגשאו, 5.9.1972

[data-wf-bgvideo-fallback-img] { display: none; } @media (prefers-reduced-motion: reduce) { [data-wf-bgvideo-fallback-img] { position: absolute; z-index: -100; display: inline-block; height: 100%; width: 100%; object-fit: cover; } }

ההחלטה לטובת פירסטנפלדברוק

צוות המשבר החליט בתחילה על תוכנית לשחרור בני הערובה הישראלים במרתף הכפר האולימפי. במקביל לכך נעשו הכנות בשדה התעופה של הכוחות המזוינים הגרמנים ב- Fürstenfeldbruck. כאשר היה צורך לנטוש את התוכנית לשחרור בני הערובה בכפר האולימפי, חזר צוות המשבר לתוכנית Fürstenfeldbruck: כעת יהיה צורך להשיג גישה לשם. לוקחי בני הערובה התבשרו כי מטוס שיטיס אותם למצרים מוכן ב- Fürstenfeldbruck.

מעט אחרי השעה 22:00 עשו חברי הקבוצה את דרכם אל שני המסוקים שלקחו אותם עם בני הערובה ל- Fürstenfeldbruck. זו הייתה הפעם הראשונה בה התבררה העובדה כי ישנם שמונה ולא חמישה לוקחי בני ערובה. עם זאת, מידע זה לא הגיע לראשי הצוותים ב- Fürstenfeldbruck. מספר דקות לאחר מכן, המריאו שני המסוקים כאשר לוקחי בני הערובה ובני הערובה על סיפונם.

תוכנית שחרורם של בני הערובה בפירסטנפלדברוק

חמישה צלפי משטרה התמקמו בעמדותיהם בשדה התעופה בפירסטנפלדברוק, מתוך כוונה לירות בכמה שיותר מחברי הקבוצה הפלסטינית. השוטרים, שהיו במסווה של צוות הטיסה, היו אמורים להמתין במטוס ולעזור להכניע את המחבלים. בשעה 22:30 נחתו שני המסוקים בשדה התעופה בפירסטנפלדברוק .

וידיאו: שוטרים בכפר © האולימפי ARD-aktuell 1972 | טגשאו, 5.9.1972

כישלון התוכנית לשחרר את בני הערובה

בשדה התעופה, עזב כוח המשטרה את המטוס זמן קצר לפני הגעת המסוקים, מכיוון שאמצעי הביטחון לא היו מספיקים מבחינתם. כך הפך חלק מרכזי זה של תוכנית החילוץ בלתי אפשרי למימוש. מנהיגי הארגון הפלסטינים זיהו את המלכודת כשנכנסו למטוס הריק ורצו חזרה למסוקים.

כאשר הצלפים פתחו באש, הם נענו ביריות מצד המחבלים. בסביבות חצות הגיעו המשוריינים שהוזמנו ממינכן לבסיס חיל האוויר והתקדמו לעבר המסוקים. חבר בארגון הפלסטיני השליך רימון יד לתוך המסוק ממזרח, שעלה באש לאחר פיצוץ הרימון. אחרי כמעט 90 דקות, הסתיימו
חילופי הירי בפירסטנפלדברוק.

חברי ארגון "ספטמבר השחור" ירו בשמונה ספורטאים, בן הערובה התשיעי מת משאיפת עשן במסוק. שוטר בווארי מת אף הוא במהלך הניסיון לשחרר את בני הערובה. חמישה מלוקחי בני ערובה, בהם שני המנהיגים, נהרגו ושלושת הנותרים נעצרו.

תגובות בינלאומיות

גם במהלך חילופי האש הופץ בתקשורת דיווח כוזב: "בני ערובה ישראלים שוחררו / לוחמי גרילה נהרגו!" רק בשעות הבוקר המוקדמות של ה-6 בספטמבר נודע לעולם על התוצאות האמיתיות של לקיחת בני הערובה. אנשים בכל רחבי העולם הביטו במינכן ובפירסטנפלדברוק בעצב ובאימה.

ישראל דרשה לבטל את המשחקים האולימפיים לאלתר. עם זאת, הוועד האולימפי החליט להמשיך את המשחקים כסדרם: "המשחקים חייבים להימשך!" הכריז נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי אייברי ברנדג'. אבל הקלילות והשמחה נעלמו. במשך ימים ארוכים עמד 'הטבח במינכן' במרכז הדיווח הבינלאומי.

כך השיג 'ספטמבר השחור' את מטרתו: הסכסוך בין ישראל לפלסטינים תפס את מרכז תשומת הלב התקשורתית. הטבח האולימפי וההשלכה הישירה שלו הכבידו על יחסי גרמניה-ישראל וסימנו את תחילתה של מדיניות חדשה לביטחון פנים ברפובליקה הפדרלית של גרמניה.

זיכרון והנצחה

בסוף 1972 הסיר ראש עיריית מינכן, גיאורג קרונוויטר (Georg Kronawitter), את הלוט ללוח זיכרון לזכר הקורבנות ברחוב קונולי 31 (Connollystraße 31). בשנת 1995 הוקמה קורת זיכרון מאבן ובשנת 2017 הוקמה אנדרטת מולטימדיה בפארק האולימפי.

מחוז פירסטנפלדברוק היה מעורב באופן פעיל גם בפעילות זיכרון מקומית במשך שנים רבות.

בשנת 1999 הוקמה אנדרטה מול שערי שדה התעופה כחלק מיוזמה משותפת עם נשיאת קהילת התרבות הישראלית במינכן ובוואריה עילית, שרלוט קנובלוך. מאז, מחוז Fürstenfeldbruck מקיים מדי שנה טקס אזכרה ביום הטבח: לזכרם של אלה שנרצחו בשנת 1972.

אתר הנצחה זה מאפשר לברר על הפיגוע האולימפי במרחב הדיגיטלי ולהנציח את הקורבנות.

מחברים: דומיניק אופלגר, אנה גרייטהנר, רוברט וולף

למד עוד...

לחצו על האייקונים הצבעוניים כדי ללמוד עוד על האירוע וההקשר שלו או להאזין לזיכרונות של עדי התקופה.

לקבלת חוויית משתמש הטובה ביותר באתר האינטראקטיבי, בקר באתר האינטרנט בתצוגת שולחן העבודה. לראיונות עם עדי ראייה, גלול מטה עוד.

להמשך קריאה

עד היסטורי – צנגליין

עדות אישית מפי אנדראס צנגליין שהיה שוטר במשמר הגבול הפדרלי, ובלילה שבין ה־5 ל־6בספטמבר נשלח לבסיס חיל האוויר בפריסטנפלדברוק כדי לאבטח את זירת הפשע.

צפו בראיון עם Zenglein

עד היסטורי – באומן

עדות אישית מפי אלפרד באומן שהיה ראש מטה הפיקוד של המשטרה במינכן.באומן המליץ לשחרר את בני הערובה בפריסטנפלדברוק והדריך את הצלפים במקום.ב־22 בספטמבר נגבתה מבאומן עדות על המבצע. בהמשך נשמעות קטעים מוקראים מתוך עדותוהמפורטת.

באומן על המבצע

עד התקופה קייזר

צפו בראיון עם קייזר

עד היסטורי – צלר

עדות אישית מפי ריינר צלר שהיה במהלך המשחקים האולימפיים חלק מצוות הליווי של המשטרה.במסגרת תפקידו הסיע אישים חשובים, כמו וילי ברנדט או אייברי ברונדג', לאתרי האירועים.ב־5 בספטמבר הסיע את סגן מפקד המשטרה, פריקר, לפריסטנפלדברוק.

צלר על המבצע

עדותו בת זמנו של רמרס

העד בן זמננו, הניג רמרס, הוצב כחייל בבסיס חיל האוויר בפירסטנפלדברוק. במהלך המשחקים האולימפיים הוא היה בתפקיד במה שנקרא משרד VIP ב Fürstenfeldbruck. נמל התעופה שימש כנמל תעופה אזרחי במהלך המשחקים, ורמרס ואחרים קיבלו את המשימה לשרת דמויות מפתח מקומיות. בערב ה-5 בספטמבר הוא היה חופשי ובבית עם אשתו.

Remmers על השימוש

עד התקופה קוהן

עד התקופה פרנץ קוהן, שירת בפירסטנפלדברוק בשנת 1972 כחייל והמתין יחד עם נוסעים אזרחיים באולם הנוסעים של בסיס חיל האוויר. ההאנגר היה ממוקם כ-230 מטר מזרחית לבסיס. בקטע הראשון של הראיון הוא מתאר את המצב בפירסטנפלדברוק לפני הגעת המסוקים, בשני הוא נזכר בבריחתו של טייס מכוחות משמר הגבול הפדרלי לתוך אולם הנוסעים.

קון על המצב בהאלה

קון על טייס מסוק

עד היסטורי – שוסטר

עדות אישית מפי הלמוט שוסטר שהיה חייל בצוות התחזוקה בבסיס חיל האוויר, ובמהלך משחקיהאולימפיאדה שובץ לטיפול בנוסעים האוויריים.בערב ה־5 בספטמבר שהה יחד עם שבעה מעמיתיו וכ־200 נוסעים במשך שעות באולם במרחק שלכ־150 מטרים מהבסיס. בקטע הראשון הוא מתאר את המצב באולם לאחר היריות הראשונות,ובחלק השני הוא מתייחס לעיתונאים ולעיתונאיות שעמדו מול השערים, אותם ראה בדרכו הביתהבסביבות השעה שתיים בלילה.

שוסטר על המצב באולם

שוסטר על המצב בשערים

עד היסטורי – שטורמן

עדות אישית מפי דיטריך שטורמן ששירת כמדריך טיסה בטייסת ההגנה האווירית בפריסטנפלדברוק.ב5- בספטמבר ביקרו אותו אימו וגיסו, ו יחד עימם ועם אישתו הוא עקב אחרי ההתרחשויות דרךהרדיו. הוא התגורר ליד בסיס חיל האוויר ויכול היה לשמוע את מסוקי הסער המתקרבים.

שטורמן על המבצע