עבור אל מבט כולל

אתר הנצחה דיגיטלי
על הטבח באולימפיאדת 1972

Fürstenfeldbruck

מינכן

הטבח באולימפיאדת 1972

משחקי הקיץ האולימפיים העליזים במינכן הגיעו לסיומם הפתאומי ב-5 בספטמבר 1972. חברי הארגון הפלסטיני "ספטמבר השחור" פרצו למגורי הנבחרת הישראלית בכפר האולימפי, רצחו שני ספורטאים ישראלים ולקחו תשעה בני ערובה נוספים. שדה התעופה של הכוחות המזוינים הגרמניים בפירסטנפלדברוק הפך לפתע למוקד של הציבור העולמי בשעות הערב המאוחרות של אותו יום, כאשר המשטרה הבווארית ניסתה לשחרר את בני הערובה שם. השוטרים החמושים נכשלו. כל תשעת בני הערובה ושוטר אחד קיפחו את חייהם. האירועים הותירו פצעים עמוקים שאולי לעולם לא יגלידו.

אתר ההנצחה פירסטנפלדברוק

שדה התעופה הצבאי בפירסטנפלדברוק קשור באופן בלתי נפרד לאירועים הנוראים של 5 בספטמבר 1972. אירועים אלה והקורבנות לעולם לא יישכחו.
אתר הנצחה דיגיטלי זה נועד לתרום למטרה זו: הוא מספק מידע על האירועים, זוכר את הקורבנות ונותן לעדי ראייה את דברם. זה מתחיל בסקירה של ההיסטוריה של הטבח האולימפי. לאחר מכן, תוכלו לברר על ההיבטים האישיים בפירוט רב יותר ולהקשיב לעדי ראייה.

המשחקים האולימפיים במינכן

בשנת 1966 החליט הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) כי מינכן תהיה המקום בו יתקיימו משחקי הקיץ האולימפיים של 1972. וילי דאום, נשיא הוועד האולימפי הלאומי וראש עיריית מינכן באותה תקופה, הנס-יוכן פוגל, תמך בעבר באופן אינטנסיבי בבקשה לאולם ושכנע את הספקנים. זה היה צעד ענק עבור בירת המדינה הבווארית והרפובליקה הפדרלית הצעירה עדיין של גרמניה!

המשחקים האולימפיים במינכן

המשחקים האולימפיים הקרובים האיצו את המודרניזציה של העיר מינכן ומקומות אחרים. במינכן לבדה הושקעו יותר משני מיליארד מארק גרמני בבניית מתקן הספורט החדש והכפר האולימפי, כמו גם תשתיות העיר והתחבורה הציבורית המקומית. המטרה הייתה לספק ל-7,000+ ספורטאים מ-121 מדינות את תנאי התחרות האידיאליים ולמשוך קהל רב.

הרעיון של 'המשחקים העליזים'

האתר האולימפי הוקם בצפון העיר על ערימת ההריסות של מלחמת העולם השנייה. האדריכלות והעיצוב נועדו לשדר אווירה ידידותית, פתוחה, מלאת שמחת חיים. המארגנים רצו להרחיק את עצמם מהמשחקים האולימפיים תחת משטר NS, שהתקיימו בשנת 1936 בברלין. הרפובליקה הפדרלית של גרמניה רצתה להציג את עצמה כקוסמופוליטית ודמוקרטית. גם תפיסת הבטיחות עוצבה בצורה מאופקת, במובן של 'המשחקים העליזים'. שום דבר לא הזכיר לאנשים את הופעתם האחידה של הנציונל-סוציאליסטים.

פתיחת המשחקים האולימפיים

הנשיא הפדרלי גוסטב היינמן ונשיא הוועד האולימפי הבינלאומי אייברי ברנדג' פתחו את משחקי הקיץ האולימפיים באצטדיון האולימפי במינכן ב-26 באוגוסט 1972. יותר מ-80,000 צופים נכחו באצטדיון בטקס הפתיחה וכמיליארד איש עקבו אחרי המסכים והרדיו בבתיהם. התחרויות הראשונות החלו למחרת.

לקיחת בני הערובה

בשעות הבוקר המוקדמות של ה-5 בספטמבר 1972 הצליחו שמונה מחברי הארגון הפלסטיני המיליטנטי "ספטמבר השחור" להיכנס בכוח לדירות הקבוצה הישראלית ברחוב קונולישטראסה 31 בכפר האולימפי. הגברים ירו במאמן, משה ויינברג, ובמרים המשקולות, יוסף רומנו. שניהם ניסו להגן על עצמם מפני התוקפים ובכך לאפשר לחבריהם לקבוצה להימלט.

הקבוצה לקחה תשעה מחברי המשלחת הישראלית כבני ערובה. מנקודה זו ואילך הם חששו לחייהם.

הספורטאים הישראלים דן אלון, טוביה סוקולסקי, גד צברי, יהודה וינשטין, הנרי הרשקוביץ, זליג שטורך ושאול לדני הצליחו להימלט ברגע האחרון.

תגובות ראשוניות ללקיחת בני הערובה

מטה המשטרה גילה על יריות שנורו בקונולישטראסה 31 בסביבות השעה 5:00 בבוקר. האזור סביב דירתם של הספורטאים הישראלים נחסם לאחר מכן. פוליטיקאים ושוטרים נסעו לכפר האולימפי. נשיא משטרת מינכן, מנפרד שרייבר, שר הפנים הבווארי ברונו מרק ושר הפנים הפדרלי הנס-דיטריך גנשר היוו את ליבת צוות המשבר. הם יחליטו על המשך ההליכים.

דרישות ומשא ומתן

החטופים דרשו את שחרורם של 326 "לוחמי חופש פלסטינים" הכלואים בישראל, וכן את שחרורו של קוזו אוקמוטו, איש הצבא האדום היפני וחברת חיל האוויר המלכותי אולריקה מיינהוף. רק אז ישוחררו בני הערובה. ממשלת ישראל לא הרשתה לעצמה להיסחט ודחתה את הדרישה לשחרר את האסירים הפלסטינים.

האחראים במינכן קיוו שניתן יהיה לסיים את לקיחת בני הערובה מבלי לשפוך דם. הם הצליחו להאריך את המועדים שנקבעו על ידי חוטפי בני הערובה שוב ושוב. המשא ומתן בין צוות המשבר לחברי הקבוצה נמשך כ-20 שעות. בני הערובה נאלצו להחזיק מעמד במשך כל הזמן הזה בקונולישטראסה 31.

יחסו היהיר של המשטר הצבאי הישראלי וסירובו להיענות לדרישותינו לא יפתו אותנו לזנוח את גישתנו האנושית ולהמשיך במאמצינו למצוא דרך להציל את השבויים הישראלים בתנאים הבאים: 1. הרפובליקה הפדרלית של גרמניה צריכה להצהיר על נכונותה לקחת את השבויים הישראלים לכל מקום, אשר נקבע על ידי כוחותינו המהפכניים בכפר האולימפי. 2. הרפובליקה הפדרלית של גרמניה תצייד את כוחותינו המזוינים בשלושה מטוסים, שעליהם יובאו האסירים הישראלים, יחד עם כוחותינו המזוינים, בשלוש קבוצות עוקבות למקום שייקבע. כל קבוצה תעזוב את מינכן ברגע שהקבוצה הקודמת תגיע ליעדה. 3. כל ניסיון להפריע ל'מבצע' שלנו יסתיים בחיסול כל האסירים הישראלים, והרפובליקה הפדרלית תישא באחריות לכך. 4. האולטימטום הזה יפוג בעוד שלוש שעות. מכאן ואילך, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה תישא באחריות מלאה לכל ההשלכות. 5. לאחר פקיעת האולטימטום, אם דרישתנו לעזוב את שטח גרמניה לא תתקבל, יצוו כוחותינו המהפכניים להשתמש בכוח מהפכני וצודק כדי ללמד לקח קשה מאוד את ראשי הקרב של המכונה הצבאית הישראלית ואת יהירותה של הרפובליקה הפדרלית. מהפכני העולם, התאחדו ניהאד אל ע'באר, ארארם 12navieln אבו' It.hua.:22.', Joutiaa Youse Ghenen$ liamed liassan; licsasi א.,.. 4 i. Patouri, Ab:1(A., Aziz Llabi.touci Bioasetaue Baäes Aket , Iztadoen Gralt h, iilouhrs.led lius() in hr.. סר אללה, ג'יי-אי-רייל איברהים אבו. ban, A'oou Yousof Al Ai;ouneh, Ibrz.'3.him Samara, Ini..,nel Yousof Aboush, Abzand Al Saund, Husoin Yr.sson Siavrasmi, Orar.r licsnal. אבו דהנה, ליאנאן: jaber$ ilateb Khoura$ נשמה;. ר.11 אינסו. סאלם, עבד אל עזיז -Liabiaoucl Lonallan$ filohamed Al Kadi, klabnoucl Atin Adnui$ Abdul loatch Lioub.auad Ibra'aiti Scaclez$ ifiabil Kablan, Ahr.tad ltiasralla, Abclul Mageccl. אבו. Daiaht Zoin Aldee4..

קטעים מתוך גילויי הדעת של ספטמבר השחור, עמוד 1 מתוך רשימה בת שלושה עמודים של עצורים שהפיקוד רצה לשחרר. את הרשימה המלאה ניתן למצוא ברמת העומק 'לקיחת בני ערובה ופעולות משטרתיות'. מקור: ארכיון המדינה של מינכן, מטה משטרת מינכן, מס' 1337

תוכניות לשחרור בני הערובה

עמדתה של ישראל שלא להחליף אף אחד מהשבויים בבני ערובה הכניסה את צוות המשבר ללחץ. צוות המשבר שקל תוכניות שונות להסתער על הבניין בקונולישטראסה. עם זאת, כל הניסיונות לשחרר את בני הערובה נזנחו בשלב מוקדם בשל חששות בטיחותיים.
בשעה 17:00 דרשו חוטפי בני הערובה להיות מוטסים למצרים עם בני הערובה, כדי להמשיך משם במשא ומתן.

שר הפנים הפדרלי הנס-דיטריך גנשר וולטר טרוגר, ראש הכפר האולימפי, הצליחו אז לדבר עם בני הערובה, שישבו קשורים ומאובטחים בכבדות בחדר. הם רצו להיות בטוחים שהם מסכימים להיות מוטסים למצרים. צוות המשבר התנהג כאילו הוא מארגן את הטיסה – רק כדי להרוויח עוד זמן להתכונן לניסיון לשחרר את בני הערובה. גנשר וטרוגר לא הצליחו לברר את מספרם המדויק של חברי הקבוצה במהלך ביקורם בדירה. צוות המשבר הניח בטעות שיש רק חמישה בני ערובה.

וידיאו: שוטרים בכפר © האולימפי ARD-aktuell 1972 | טגשאו, 5.9.1972

ההחלטה להשתמש בפירסטנפלדברוק

צוות המשבר החליט תחילה על תוכנית לשחרור בני הערובה הישראלים במרתף הכפר האולימפי. במקביל לכך נעשו הכנות בשדה התעופה של הכוחות המזוינים הגרמניים בפירסטנפלדברוק. כאשר התוכנית לשחרר את בני הערובה פנימה
היה צורך לנטוש את הכפר האולימפי, צוות המשבר חזר לתוכנית פירסטנפלדברוק: כעת יהיה צורך להשיג גישה לשם. לחוטפי בני הערובה נודע כי מטוס לטוס למצרים מוכן בפירסטנפלדברוק.

מעט אחרי השעה 22:00 עשו חברי הקבוצה את דרכם לשני המסוקים, שייקחו אותם עם בני הערובה לפירסטנפלדברוק. זו הייתה הפעם הראשונה שהתברר שיש שמונה ולא חמישה בני ערובה. עם זאת, מידע זה לא הגיע לראשי הצוות בפירסטנפלדברוק. כמה דקות לאחר מכן המריאו שני המסוקים כשעל סיפונם בני הערובה ובני הערובה.

שחרור בני הערובה המתוכנן בפירסטנפלדברוק

בשדה התעופה בפירסטנפלדברוק הוצבו כעת חמישה צלפים של המשטרה, במטרה לירות בכמה שיותר מחברי הקבוצה הפלסטינית. השוטרים, מחופשים לאנשי טיסה, היו אמורים להמתין במטוס ולסייע להכניע את חוטפי בני הערובה. בשעה 22:30 נחתו שני המסוקים בשדה התעופה בפירסטנפלדברוק.

הניסיון הכושל לשחרר את בני הערובה

המשטרה השאירה את המטוס הממתין בשדה התעופה זמן קצר קודם לכן מכיוון שסידורי הבטיחות לא היו מספיקים. משמעות הדבר הייתה שמרכיב חיוני בתוכנית היה חסר. שני המנהיגים הפלסטינים זיהו את המלכודת כשנכנסו למטוס הריק ורצו חזרה למסוקים.

כאשר פתחו צלפי המשטרה באש, ירו בני הערובה בחזרה. בסביבות חצות הגיעו הטנקים שהתבקשו ממינכן לשדה התעופה ונסעו לעבר המסוקים. אחד מבני הערובה השליך רימון לתוך המסוק שעמד ממזרח, שעלה באש לאחר הפיצוץ. אחרי בקושי 90 דקות הסתיימו היריות בפירסטנפלדברוק.

חברי "ספטמבר השחור" ירו בשמונה ספורטאים, בן הערובה התשיעי מת משאיפת עשן במסוק. שוטר בווארי נהרג גם הוא במהלך הניסיון לשחרר את בני הערובה. חמישה חוטפי בני ערובה, בהם שני המנהיגים, נהרגו, ושלושת הנותרים נעצרו.

תגובות בינלאומיות

גם במהלך קרב היריות הופצו בתקשורת דיווחים כוזבים: "בני ערובה ישראלים שוחררו / לוחמי גרילה נהרגו!" רק בשעות הבוקר המוקדמות של ה-6 בספטמבר נודע לעולם על התוצאה האמיתית של לקיחת בני הערובה. אנשים ברחבי העולם הביטו לעבר מינכן ופירסטנפלדברוק בעצב ובזעם.

ישראל דרשה לבטל לאלתר את המשחקים האולימפיים. עם זאת, הוועד האולימפי החליט להמשיך בתחרות: "המשחקים חייבים להימשך!", הכריז נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי אייברי ברנדג'. אבל הקלילות והשמחה נעלמו. במשך ימים ארוכים עמד "טבח מינכן" במרכז הדיווח הבינלאומי.

בכך השיג "ספטמבר השחור" את מטרתו: הסכסוך בין ישראל לפלסטינים תפס את מרכז הבמה התקשורתית. הטבח האולימפי והפוסט-היסטוריה הישירה שלו הכבידו על יחסי גרמניה-ישראל וסימנו את תחילתה של מדיניות חדשה לביטחון פנים ברפובליקה הפדרלית של גרמניה.

זיכרון והנצחה

ראש עיריית מינכן, גיאורג קרונאוויטר, הסיר את הלוט מעל לוח זיכרון לזכר הקורבנות בקונולישטראסה 31 בסוף 1972. בשנת 1995 הוקם עמוד זיכרון מאבן, כמו גם אתר הנצחת מולטימדיה בפארק האולימפי בשנת 2017.

מחוז פירסטנפלדברוק תמך גם הוא באופן פעיל בעבודות הנצחה באתר במשך שנים רבות.

בשנת 1999 הוקמה אנדרטה מול שערי שדה התעופה כחלק מיוזמה משותפת עם נשיאת קהילת התרבות הישראלית במינכן ובבוואריה עילית, שרלוט קנובלוך.

מאז, מחוז פירסטנפלדברוק מקיים מדי שנה אזכרה ביום הטבח: לזכר אלה שנרצחו בשנת 1972.

אתר הנצחה זה מאפשר לאנשים לזכור את הטבח האולימפי ולגלות על הקורבנות במרחב הדיגיטלי.

מחברים: דומיניק אופלגר, אנה גרייטהנר, רוברט וולף

למד עוד...

לחצו על האייקונים הצבעוניים כדי ללמוד עוד על האירוע וההקשר שלו או להאזין לזיכרונות של עדים עכשוויים

לקבלת חוויית משתמש מיטבית של הסצנה האינטראקטיבית, בקר באתר בתצוגת שולחן עבודה. לראיונות עם עדים, גלול מטה עוד.

העד באומן

אלפרד באומן היה ראש מטה הפיקוד של משטרת מינכן. הוא המליץ לשחרר את בני הערובה בפירסטנפלדברוק והנחה את הצלפים במקום. ב-22 בספטמבר נחקר באומן על המבצע. להלן קטעים מוקראים מתוך העדות המפורטת.

באומן על המבצע

העד זולר

העד בן זמנו ריינר זולר היה חלק מחוליית הטייסים של המשטרה במהלך המשחקים האולימפיים. תפקידיו כללו הסעת אישים חשובים כמו וילי ברנדט או אייברי ברנדג' לאולמות. ב-5 בספטמבר הוא הביא את סגן מפכ"ל המשטרה פריקר לפירסטנפלדברוק.

זולר על המבצע

עדים רמרס

העד בן זמננו, הניג רמרס, הוצב כחייל בבסיס חיל האוויר בפירסטנפלדברוק. במהלך המשחקים האולימפיים, הוא היה בתפקיד במה שנקרא משרד VIP ב Fürstenfeldbruck. נמל התעופה שימש כנמל תעופה אזרחי במהלך המשחקים, ורמרס ואחרים קיבלו משימה לדאוג לאישים חשובים באתר. בערב ה-5 בספטמבר הוא לא היה בתפקיד ושהה בבית עם אשתו.

רמרים על המבצע

העד קון

פרנץ קון, עד בן זמננו, היה מגויס בפירסטנפלדברוק בשנת 1972 והמתין עם נוסעים אזרחיים בהאנגר של בסיס חיל האוויר. ההאנגר היה ממוקם כ-230 מטר מזרחית לבסיס. בקטע הראיון הראשון הוא תיאר את המצב ב-FFB לפני הגעת המסוקים, בשני הוא נזכר בבריחה של טייס BGS אחד לאולם הצ'ק-אין.

קון על המצב בהאלה
קון על טייס מסוק

העד שוסטר

העד, הלמוט שוסטר, היה חייל בטייסת התחזוקה בבסיס והוצב לטפל בנוסעים במהלך המשחקים האולימפיים. בערב ה-5 בספטמבר הוא שהה עם שבעה עמיתים וכ-200 נוסעים במשך שעות בהאנגר במרחק של כ-150 מטרים מהבסיס. בקטע הראשון הוא מתאר את המצב בהאנגר לאחר שנורו היריות הראשונות; בחלק השני הוא עוסק בנציגי העיתונאים מחוץ לשערים, אותם חווה בנסיעה הביתה בסביבות השעה 2:00 לפנות בוקר.

שוסטר על המצב בהאלה
שוסטר על המצב בשער

העד שטורמן

העד בן זמננו, דיטריך שטורמן, הוצב כמדריך טיסה בטייסת חיל האוויר בפירסטנפלדברוק. ב-5 בספטמבר הוא זכה לביקור של אמו וגיסו ועקב אחר האירועים ברדיו איתם ועם אשתו. הוא גר ליד בסיס חיל האוויר ושמע את המסוקים המתקרבים.

שטורמן על המבצע
הפוסט-היסטוריה
האולימפיאדה
משחקי הקיץ 1972
בני הערובה
המבצע המשטרתי
העד זולר
העד קייזר
עדים רמרס
העד קון
העד שטורמן
העד שוסטר
העד באומן
העד זנגליין